בשנת 2011 חוסל פרנסואה אבוטבול, ראש ארגון פשע, כשרוכב אופנוע התקרב למכוניתו וירה בו צרור כדורים. המשטרה החליטה לבצע נתיחה כדי לברר את סיבת המוות של העבריין, אלא שמשפחתו של אבוטבול התנגדה. המשפחה פנתה למחלקה המשפטית של ארגון זק"א, ובדיון שנערך בבית המשפט העליון שוכנעו השופטים בטענות הארגון ומנעו את הנתיחה למורת רוחה של המשטרה.
כבר יותר משני עשורים שארגון זק"א מפעיל את המחלקה המשפטית בארגון עם עשרות עורכי דין, בראשות עו"ד דרור שוסהיים, ואלה פועלים למנוע נתיחה של גופות כחלק מערכי הארגון לשמירה על כבוד המת. כך אירע גם אתמול כששופטי בג"ץ קיבלו את עתירת הארגון ומנעו את נתיחת גופות התינוקות שנפטרו במעון, שעוררה את חמתו של הרחוב החרדי.
נתיחה נצרכת בחקירה פלילית כשנדרש לברר את סיבת המוות, כחלק מאיסוף הראיות. ישנם מקרים שבהם בלא נתיחה שמתבצעת באופן מקצועי במכון לרפואה משפטית, לא ניתן למצות את החקירה, להשיג את הראיה המרשיעה, ולהגיש כתב אישום נגד האדם שגרם למוות - בזדון או בשגגה.
בחוק חקירת סיבות מוות וחוק האנטומיה והפתולוגיה נקבע שאין להורות על ביצוע נתיחה אלא אם קיים "יסוד סביר לחשש שהמוות נגרם בעבירה או ברשלנות או בהזנחה". השופט נדרש לבחון אם במקרה שלפניו אכן עולה חשש סביר לכך שהמוות אירע באופן לא טבעי. אם אכן כך, נדרש השופט לבחון אם הליך הנתיחה "דרוש לבירור סיבת המוות". במקרה של אבוטבול למשל ברור היה שהירי גרם למותו, גם מבלי לנתח את הגופה.
דורית בייניש, לשעבר נשיאת בית המשפט העליון, כתבה בעבר שעל השופט לבחון "מצד אחד את אינטרס הציבור בדבר חשיפת עבירות והעמדתם לדין של עבריינים; ומנגד, את השיקולים הנוגעים לרגשות דת, השיקולים הנוגעים לערך של כבוד המת ורגשותיהם של בני משפחתו". בנוגע לעניין הדתי התכוונה השופטת לכך שלפי ההלכה היהודית נדרש להביא את המת לקברו בהקדם האפשרי ולהימנע ממה שנקרא "ניוול המת", כלומר ביזוי גופתו. בכל מקרה, את ההתנגדות לנתיחה רשאית רק משפחתו של המנוח להביע בבית המשפט.
כמו במקרה אבוטבול, וכמו בהחלטה אתמול, לא אחת מקבל בג"ץ את עתירות זק"א נגד רצון המשטרה לנתח גופות במסגרת חקירה פלילית. בשנת 2022 למשל התעוררו הפגנות רבות של חרדים בירושלים, אחרי שהמשטרה ביקשה לבצע נתיחה במסגרת חקירה פלילית של פעוט שנמצא ללא רוח חיים בחדרו כשעל גופתו סימני חניקה. לפי המבחנים קבע העליון שאין צורך בניתוח הגופה כדי לבדוק את סיבת המוות. נתיחה אינה הכלי היחיד העומד בפני המכון לרפואה משפטית, בדיקות MRI וכלים נוספים יכולים במקרים מסויימים לייתר את הנתיחה ולהימנע מפציעת הגופה.
אבל ישנם מקרים שבהם שופטי בית המשפט העליון מתעקשים על נתיחה. ב-2018 למשל תינוק טבע למוות בג'קוזי בבית מלון באשדוד. לפי גרסת האם, בזמן שבעלה ישן היא נכנסה עם התינוק להתרחץ, והוא נשמט מידה, בלע מים, ונחנק למוות. האב לעומת זאת סיפר שישן בחדר המלון והתעורר כשאמה של רעייתו דפקה על הדלת. אשתו באותו זמן הייתה לצידו בחדר, והם הבחינו בחסרונו של התינוק והחלו לחפש אותו. כעבור רגעים אחדים מצאו אותו צף במים כשפניו כלפי מטה. כיוון שלפי גרסת האב שהתה האם לצידו בחדר ולא הייתה עם התינוק בג'קוזי, חששו בפרקליטות שיש סבירות גבוהה שהיא המיתה את בנה, או לכל הפחות לא פעלה להצילו, או התרשלה בהשגחה עליו. מי שייצג את המשפחה בבית המשפט העליון אז היה עורך הדין איתמר בן גביר – היום השר לביטחון לאומי. באותו מקרה דחו שופטי העליון דחה את טענות זק"א והמשפחה, אך הורו שבנתיחה ישתתף רופא מטעם המשפחה ושבמהלך הנתיחה יוחלט מתי נדרש לעצור אותה. באותו מקרה הוגש כתב אישום נגד האם.