האסון במעון התינוקות הלא-מפוקח בירושלים, שהוביל לפטירתם של אהרון (ארי) כץ בן החצי שנה וליה גולובנציץ בת השלושה חודשים ז"ל, מעלה שאלות קשות על כמות המוסדות הלא-מוכרים לטיפול בילדים והתנהלותם. בישראל חיים כיום כ-540 אלף פעוטות בגיל לידה עד שלוש, כשמחצית מהם לערך נמצאים במסגרת שעליה יש פיקוח כלשהו. על הפעוטות האחרים אין מידע סדור - שכן חלקם שוהים בבית, או במסגרות קטנות (עד שבעה פעוטות) שעליהן לא חל חוק הפיקוח.
על פי הערכות של נשות מקצוע בתחום, כ-114 אלף פעוטות נמצאים במסגרות שאין עליהן פיקוח, בניגוד לחוק. עד שנת 2021 לא היה פיקוח כלל על מסגרות לגיל הרך, להוציא מסגרות במחיר מפוקח (דוגמת אלה של הארגונים ויצו ונעמת). באותה שנה נכנס לתוקף חוק הפיקוח, שהחיל חובת דיווח ופיקוח גם על מסגרות פרטיות שבהן שבעה ילדים או יותר. אלא שלפי ההערכות, לפחות 100 אלף פעוטות שוהים במסגרות שלא דיווחו על עצמן כחוק.
כניסתו של החוק לתוקף ב-2021, לצד העברת האחריות על מסגרות הגיל הרך שחייבות בפיקוח (מעל שבעה ילדים) למשרד החינוך ב-2022, שיפרו את המצב - לפחות לגבי המסגרות שדיווחו על עצמן והחלו לעמוד תחת פיקוח. אלא שהתקציב שהוקדש לבניית מערך הפיקוח הלך ונשחק עם השנים - והוא יקוצץ אף יותר ב-2026. בתזמון טרגי, מתברר שהצעת התקציב שהונחה השבוע על שולחן הממשלה כוללת קיצוץ נוסף בתקציב שמיועד ליישום תקנות הפיקוח על מעונות יום. לפי ניתוח שמפרסמת קרן ברל כצנלסון, התקציב, שגם כך הלך והתכווץ בהדרגה, יעמוד ב-2026 על 46 מיליון שקלים בלבד - לעומת כ-190 מיליון ב-2023.
על פי נתוני משרד החינוך, מחודש אוגוסט האחרון איתר אגף בקרה ואכיפה במשרד 470 מעונות ופעוטונים שנפתחו ברחבי הארץ באופן פיראטי וללא רישיון. איתור המוסדות הללו התבצע בין השאר בעקבות דיווחים שהגיעו מהשטח על ידי גורמים שונים כמו שכנים, מטפלות לשעבר, מפקחים שעברו בסמוך וגורמים אחרים.
בעקבות האסון בירושלים הינחה שר החינוך יואב קיש את מנכ"ל המשרד להקים צוות בין-משרדי, בשיתוף המשטרה, השלטון המקומי, הפרקליטות וגורמים נוספים, לגיבוש תוכנית מערכתית לאיתור, אכיפה וסגירה של מסגרות פרטיות שפועלות בניגוד לחוק, לצד חיזוק מנגנוני הבקרה והפיקוח.
מתוך 470 המעונות שאותרו מאז אוגוסט 70 נסגרו ו-20 נמצאים בהליכי סגירה. 30 מסגרות הוסדרו וקיבלו רישיונות הפעלה. 80 מסגרות אחרות מצויות בהליכי התראה ועל עשר מהן הוטלו קנסות בסכומים של עד 25,000 שקלים והתחייבות להשלים הליך רישוי מיידי. 270 המעונות הנותרים נמצאים בשלב בדיקה ואיסוף מידע לקראת המשך טיפול.
גורמים במשרד החינוך אמרו שעל פי ההערכות פועלים ברחבי הארץ 1,500-1,000 מעונות ופעוטונים פיראטיים, שחלקם נפתחים ונסגרים בבתים ובמקומות שונים בחשאי.
מי שעוד עוקבת אחרי המעונות הפיראטיים היא רשות המיסים. על פי ההערכות במגזר החרדי פועלים מאות מעונות ללא רישיון להפעיל מעון לילדים, שגם אינם רשומים כעסק ברשות המיסים. החשד הוא שחלקם מעלים הכנסות ולא משלם עליהן מס כבר שנים. לפי החוק יכולה רשות המסים לגבות מס גם שנים לאחור ולדרוש מכל עסק להגיש דוחות על שנים שבהן לא הוגש דוח שנתי כחוק.
ברשות המסים לא מתייחסים ישירות למעון שבו אירע האסון, אולם מציינים שבכל חשד שמתעורר של העלמות מס לאורך שנים יש לרשות המיסים סמכות מלאה לבצע חקירה מקיפה ולגבות את המס שהועלם, אם אכן היה מקום לשלם מס על ידי בית העסק.
גורמים המעורים בנושא ציינו שבמסגרת המאבק בהון השחור ובהעלמות מס, המקרה שנחשף במעון בירושלים יגרום לפתיחת חקירות של רשות המסים לאיתור מעונות וגנים שפועלים ללא רישיון וללא דיווח לרשויות המס.
