אחרי האסון במעון הפרטי בירושלים, שבו מצאו את מותם הפעוטות ארי כץ וליה גולובנציץ זכרם לברכה, בתקשורת המגזרית ובמפלגות החרדיות מיהרו להאשים את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. אלא שלא כל הרבנים מסכימים עם האמירה הזו: "אסור להגיד כזה דבר", אמר הרב זילברשטיין בתקיפות, "אלא צריך לדעת שהכל משמיים, ואנחנו צריכים להתחזק ולהיטיב דרכינו, ולא לחפש ולהאשים את האחרים".
המעון לא היה מוסדר ופעל ללא רישיון. בעוד חלק מההורים בגן סיפרו כי היו דווקא מרוצים מהתנהלות הגננות בשגרה, האסון העלה מחדש את השיח על אכיפת עבירות והתנהלות בחברה החרדית. אחת השאלות שעולות כעת היא האם מדינת ישראל ויתרה על פיקוח הגון על מסגרות החינוך, כמו על ניהול אירועי ענק כמו מירון וכן בנייה בריכוזים החרדיים, שנראית לעיתים כמו אי של חוסר משילות.
"זה נובע מהנהגה שמתנהלת באופן מסוים", אומר חבר האופוזיציה בעיריית בני-ברק, יעקב וידר: "אם תיסע לדרום אמריקה ותמצא שם מדינות שמתנהלות על שוחד וקומבינות ואחד מסדר לשני - לא תראה שם חוק וסדר. לצערי גם פה זה ככה. כשאתה בעל דירה בבני-ברק ורוצה לבנות תוספת, הרחבת מבנה, אתה קודם כל בודק מי אתה מכיר שמכיר מישהו בעירייה שיוכל לסדר לך. אם מישהו קיבל קנס - ישר הוא בודק איזה קשרים יש לו כדי לבטל אותו. זה מגיע מהמקום הזה. גם המדינה נופלת לאירוע הזה. ראשי גופי האכיפה, קופות חולים, כל מי שצריך לנהל מהלך שלטוני בחברה החרדית הולך להנהגה ולעסקנים ופועל דרכם, וכך גם משמר את הכוח שלהם. כשפותחים קופת חולים בבני-ברק או מודיעין-עילית תראה את חברי הכנסת החרדים באים, ברעננה יאיר לפיד לא יוזמן. זה מעביר מסר שכל צעד בחברה החרדית עובר דרך העסקנים וגם האכיפה".
במשטרה מנסים להתנהל כל העת באכיפה תוך שמירה על מסגרת הקהילה, ולא ניסיונות לשבור אותה. דובר המשטרה למגזר הדתי והחרדי, שבתי גרברצ'יק, מספר כי "בקהילה שכל מהותה והתנהלותה עשויה בשיח מול הרב, האדמו"ר הוא מנהיג הקהילה. האתגר שלנו הוא גדול, אנחנו בניסיון להביא את מקבלי ההחלטות בציבור החרדי לתחושה שהמשטרה היא יחד איתם, לא נגדם ולא נגד אמונתם ואורח חייהם". לדבריו, "זה ציבור של מיליון ושלוש מאות אלף איש. הוא הולך וגדל ברוך השם, ואנחנו צריכים להטמיע את ההבנה שאנחנו באים לאכוף את החוק עבורם. לעזור, בלי לנסות לשנות את האופי הדתי והחרדי. בלי שהחרדי צריך להתלבט אם הוא מקשיב לשוטר או לרב. זה לא על חשבון החוק ולא על אי-אכיפה, אלא חשבון של סגנון אכיפה".
גרברצ'יק מסביר כי "משטרת ישראל היא משטרה שאחד מתפקידיה העיקריים הוא לאכוף את החוק, אבל אכיפה היא לא דבר מרובע שרואים דרך שחור ולבן. ההתאמה, הגישה וצורת ההסתכלות בישראל מותאמת לכל מגזר ומגזר. לפני שמגיעים לאכיפת חוק צריך לדעת מי קהל היעד שלך, מי עומד מולך, מה הדברים שחשוב להם, ולפי זה אתה למעשה מנתב את העשייה שלך בצורה נכונה".
כך, "אנחנו דוגלים בקשרים עם קהילה, עם הרבנים, והטמעה של מש"קי קהילות. במהלך שהוביל רב המשטרה הרב ברכיהו, אנחנו עומדים בקשר עם רבני הקהילות. אנחנו יודעים שיש אירועים קשים מאוד, גם אירועים בתוך המשפחה ואירועים אחרים, שלא מדווחים למשטרה, ולכן הבנו שצריך לתת מענה הרתעתי ויעיל יותר. מי שיגיע לא רק שהוא יהיה נחמד, אלא יכיר את הניואנסים, את הקודים החרדיים. הגישה הזאת נותנת מענה נכון יותר לצורך של החברה החרדית".
