ישראל לא יכולה להרשות לעצמה סוריה בלי הכורדים. בעוד ישראל דנה בצורתו העתידית של המזרח התיכון, השאלה גוברת בצפון סוריה היא: איפה ישראל?
בזמן שאני כותב את זה, כמעט אלף איש - סוהרים, אזרחים וילדים - לכודים בתוך קומפלקס הכלא אל-אקטן, בא-רקה. הם חיפשו שם מקלט ככל שהקרבות התגברו. כעת הם עומדים בפני איום השמדה מיידי מצד כוחות ג'יהאדיסטים מתקדמים המזוהים עם אחמד א-שרע (אל-ג'ולאני).
אלה אינם חיילים לאומיים ממושמעים. הם תערובת הפכפכה של חברי דאעש לשעבר, תאי דאעש פעילים, ומיליציות שמאמינות רק באלימות כצורת ממשל וכאוס, והאסטרטגיה העיקרית שלהם כעת היא לשחרר עצורים של דאעש מבתי הכלא.
המטרה ברורה: לפרק את הממשל העצמי הכורדי, לכבוש אזורים מאוכלסים בכורדים ולכפות כניעה באמצעות פחד. עבור הכורדים ברוג'בה, זהו שובו של סיוט מוכר - שוב רצח עם.
כתוצאה מכך, הכורדים מתכוננים לחזרה של "7 באוקטובר" בעריהם ובכפריהם. הם עומדים מחוץ לבתיהם עם נשק קל ללא ברירה. הברירה קשה: לחיות בכבוד או למות בהגנה עליו.
לצד פחד זה גוברת אי-הנוחות כלפי ישראל. כאשר אזרחים דרוזים נטבחו בדרום סוריה, ישראל פעלה בנחישות, ותקפה את המפקדה הצבאית הסורית בדמשק. המסר היה ברור: עדיין קיימים קווים אדומים.
מדוע, אם כן, היחס לחיינו הוא שונה? כורדים חיים באחת השכונות האנטישמיות הגלויות ביותר בעולם. גורמים ערביים, טורקיים ואיראניים מאשימים אותנו באופן שגרתי בהיותנו סוכנים ישראלים - ומשתמשים בהאשמה זו כדי להצדיק דיכוי. כל טיל איראני המשוגר לעבר אזורים כורדיים ממוסגר כמתקפה על "בסיסי המוסד". בסוריה, סרטוני תעמולה ג'יהאדיסטיים חוזרים על אותה טענה. אך אם הכורדים הם באמת בעלי בריתה של ישראל - היכן ישראל כעת?
מערכת היחסים שנתפסה ככזו גבתה מחיר כבד, והפכה את הכורדים למטרות נוחות. ועדיין, כאשר אזרחים כורדים מתמודדים עם אלימות המונית, קולה של ישראל נעדר.
הרטוריקה שבה משתמשים כיום מהדהדת את השפה שבה השתמש סדאם חוסיין כדי להצדיק את רצח העם באנפאל, ואף מתייחסת לאותם פסוקים בקוראן כדי לקדש אלימות.
מעורבות סלקטיבית אינה ניטרליות – זה ויתור. ויתור יוצר ואקום שקיצונים ממלאים.
סוריה ללא כורדים, דרוזים ועלאווים לא תהיה יציבה. היא תהפוך לרדיקלית - ובסופו של דבר תפנה החוצה.
ראינו זאת בעבר. בשנת 1975 הכורדים של עיראק ננטשו. ישראל הביעה אהדה והמשיכה הלאה. התוצאה הייתה סדאם חוסיין חזק יותר, ולאחר מכן עלייתה של התיאוקרטיה האיראנית. האזור, כולל ישראל, עדיין משלם את המחיר. זו אינה קריאה לצדקה. זוהי קריאה לבהירות אסטרטגית.
הסטת המבט הצידה היום מבטיחה מחר מסוכן יותר - לכולם.
אנאס כורדי הוא יועץ בכיר לכוחות הצבאיים של חבל כורדיסטן בעיראק
כשאזרחים דרוזים נטבחו בדרום סוריה, ישראל פעלה בנחישות, ותקפה את המפקדה הצבאית הסורית בדמשק. מדוע היחס לחיינו שונה?