הפעם יש לנו בשורה טובה ובשורה פחות טובה. הטובה תשמח את כולנו: ישראל מדורגת במקום הרביעי בעולם בתוחלת החיים מבין המדינות המפותחות ב-OECD. מקדימות אותנו רק יפן, שוויץ וספרד. תוחלת החיים בישראל מגיעה כבר ל-81.7 שנים לגברים ול-85.7 שנים לנשים. הישג של ממש, כאשר ברקע יש לנו 78 שנים של מלחמות, מתח תמידי וחיים לא קלים של בניית מדינה ושירות צבאי ממושך.
הבשורה הפחות טובה היא הגירעון האקטוארי בקופת הביטוח הלאומי, שהולך וגדל משנה לשנה. פירוש הגירעון הזה: ההפרש הגדל בין ההתחייבויות שיהיה צורך לשלם לקצבאות הפנסיה, האבטלה, הנכות, דמי הלידה וכדומה, לבין ההכנסות הצפויות מהפרשות העובדים והמעסיקים בשנים הבאות. המצב האקטוארי כה קשה, שהעתודות שנצברו בביטוח הלאומי וכבר הגיעו לשיא של 245 מיליארד שקל הולכות ומצטמצמות מדי שנה, עד שבשנת 2036 יגיעו לאפס.
ראוי שהממשלה, שעסוקה בכל הבלי העולם לאחרונה, תתכנס בדחיפות ליזום תוכנית הצלה לקופה המתרוקנת, שתכלול: העלאת גיל הפרישה לגברים ולנשים ל-70 והצמדתו לתוחלת החיים, עבודה בשירות הציבורי מעבר לגיל 67, עידוד עבודת גברים חרדים ונשים ערביות, השתתפות הממשלה בסבסוד הנחות בעלי פטור, שינוי תנאי הזכאות לקצבאות, החזרת כספים שהאוצר נטל מהביטוח הלאומי ובלית ברירה העלאת דמי הביטוח הלאומי לכולם. בהצלחה לנו.
