אחרי תקופה ארוכה שבמהלכה התיק התנהל בדלתיים סגורות, בית המשפט העליון התיר אתמול לפרסם לבקשת ynet ו"ידיעות אחרונות" פרטים נוספים מהמשפט נגד "הקצין המתחזה" - ואת שמו של הנאשם: אסף שמואלביץ'. הוא מואשם שהתחזה בתחילת המלחמה לסרן ונכנס לחמ"לים, הקליט שיחות סודיות, אסף מידע סודי והעביר אותו לגורמים שאינם מוסמכים.
שמואלביץ' ערער לעליון על ההחלטה לחשוף את שמו שהתקבלה במחוזי בבאר שבע, והמדינה ביקשה שלא לחשוף את האותיות הראשונות של הדרגות הבכירות שהיו מעורבים בתיק, בהם סגני אלופים ואלוף. הדיון בערעור נערך בפני השופטת גילה כנפי–שטייניץ, שדחתה את בקשת סניגוריו של שמואלביץ' להותיר את שמו חסוי.
לאורך השנתיים האחרונות ייחסו גורמים פוליטיים לשמואלביץ' שיתוף פעולה עם ארגון "אחים לנשק", אלא שהוא לא קשור לארגון ואף לא השתתף בהפגנות במהלך המאבק נגד הרפורמה המשפטית. "ניסיון החיים מלמד כי איסור פרסום, אף כשהוא מוצדק בנסיבותיו, הוא העלול להזין תיאוריות קונספירציה, או למצער להוות כר פורה להתפתחותן", כתבה כנפי–שטייניץ בהחלטתה.
כתב האישום מייחס לסגן שמואלביץ' עבירות ריגול חמור, מסירת ידיעה סודית, כניסה למקום צבאי וקבלת דבר במרמה. לאחר שהחלה מתקפת 7 באוקטובר, ובמשך כשבוע ימים, הוא התחזה למשרת מילואים בדרגה שמעולם לא הוענקה לו. הוא השיג מידע סודי ברמת סיווג גבוהה באמצעות מצגים כוזבים של דרגתו, מינויו וסמכויותיו ומגורמים צה"ליים שונים. עבירת הריגול מתייחסת לכך שהשיג והחזיק ידיעות סודיות, רשם אותן במחברתו והעבירן לגורמים לא מוסמכים ובלי שהיה מוסמך לכך.
במהלך ניהול התיק נגדו, והחל משלביו הראשונים, נערך לשמואלביץ' בירור פסיכיאטרי מקיף מטעם המדינה משך כמה חודשים. לאחר מכן נעתר בית המשפט לבקשת חוות דעת שנייה על ידי פאנל של שלושה מומחים מטעם הפסיכיאטר המחוזי, שקבעו כי שמואלביץ' לא היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות. על יסוד חוות הדעת הללו הודיעה הפרקליטות שהיא מקבלת את המסקנה ועומדת לו הגנת אי-השפיות שתביא בסופו של ההליך לזיכוי.
שמואלביץ' התעקש לנהל הליך הוכחות ללא קשר למצבו הנפשי. לטענתו הוא היה מוסמך להיחשף למידע ופעל כמו אחרים באותה עת ובאותן נסיבות למען ביטחון ישראל. בהתייחס לעבירת הריגול שעניינה מסירת ידיעה סודית - היה מדובר לטענתו בשיח עם אנשי מילואים יוצאי יחידות מובחרות ומסווגות ביותר, כולם בעלי רקע צבאי רלוונטי וסיווג ביטחוני גבוה.
הליך ההוכחות מתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בפני השופטת רחל תורן, שהתירה לפרסום את הפרטים לבקשת ידיעות אחרונות ו-ynet, שיוצגו על ידי עו"ד פז מוזר ועו"ד ניתאי צוריאל ממשרד ליבליך–מוזר–גליק. עד כה התקיימו 11 ישיבות הוכחות, שבמסגרתן נשמעו 21 עדי תביעה מתוך 23, מדרגת רב"ט ועד אלוף. גם סגן השר אלמוג כהן הגיש בקשה מטעמו לפרסום השם, אחרי שרמז לתיאוריות קונספירציה בנושא.
לאחר הסרת חלק מצו איסור הפרסום, מסרה משפחתו של שמואלביץ' כי "בלון הריגול התפוצץ. אסף יצא ב–7 באוקטובר מהבית כפטריוט ישראלי לתרום למען המדינה שהוא אוהב". לדברי בני המשפחה, "במשך יותר משנתיים הפכו את אסף שלנו מקצין פטריוט ישראלי, ערכי ומצטיין, כפי שהוא היה, למרגל ובוגד. אסף ואנחנו הפכנו בן לילה לנרדפים על-ידי הרעל השקרי שהופץ כלפינו ברשתות החברתיות. תיאוריות קונספירציה מופרכות והזויות השתלטו על השיח והוא הפך לניצוד.
"כתב האישום שהוגש נגד אסף היה חסר פרופורציות, ללא שום קשר לממצאי החקירה שנוהלה בצה"ל, בשב"כ ובמשטרה", הוסיפו. "אסף, במקרה הרע, ביצע עבירת ביטחון מידע, שעליה היה צריך לעמוד לדין משמעתי במסגרת הצבאית וכי מדובר במקרה קלאסי של אכיפה בררנית. הראיות מוכיחות שנכנס לבסיסי צה"ל כאיש מילואים, הציג תעודות ולא התחזה לאדם אחר. הוא החזיק בסיווג ביטחוני גבוה, קיבל אישורים וכתבי מינוי שעליהם חתם גורם בכיר מאוד בפיקוד הדרום, שעשור קודם לכן פיקד על אסף במסגרת שירותו הצבאי בסדיר ביחידה קרבית מיוחדת".
הקרובים ציינו כי "כעת ברור שהמעשים שביצע היו במסגרת תפקיד שהמפקד שלו מהסדיר הסמיך אותו. העברת המידע המסווג שיוחס לו, נעשה על ידי הצד השני בשיחה או שמדובר במידע גלוי מבולמס. הגורמים איתם דיבר היו בעלי סיווג גבוה מיחידות מסווגות בצבא או במסגרת ביטחונית אחרת".
