ב-2001 סיחרר אריאל הורוביץ את הרדיו עם הלהיט "רֶנֶה" שהוא כתב והלחין על השחקנית רֶנֶה זלווגר. 25 שנה אחרי הוא יוצא לסיבוב הופעות על שם הכוכבת, "25 שנה לרֶנֶה", שייפתח ב-26 בפברואר בהיכל התרבות בתל-אביב, במסגרת פסטיבל החורף של ההיכל. דני סנדרסון יתארח.
"השיר נכתב אחרי שראיתי את הסרט 'ג'רי מגווייר', בסוף שנות ה-90", מספר הורוביץ. "לצד טום קרוז שיחקה שחקנית צעירה ולא מוכרת, שעשתה דמות נהדרת של אם חד-הורית לילד קטן. ניסיתי לתפוס את השם שלה בזמן הכותרות וקלטתי רק את השם הפרטי – רנה. אהבתי את הצליל של השם הזה, וכשהגעתי הביתה, התיישבתי ליד הפסנתר וכתבתי סיפור אהבה בלתי אפשרי בין שחקנית הוליוודית בשם רנה לבחור ישראלי שמתאהב בה ומחליט לצאת בעקבותיה".
מהרגע הראשון השיר נתפס היטב.
״בתקופה שבה השיר כבש את המצעדים, השתולל בארץ גל הפיגועים הנוראי של האינתיפאדה השנייה. שום משרד לא רצה להשקיע בתקופה כזו במופע להקה גדול, אז קניתי ואן ישן ומקרטע, הכנסתי לתוכו את המוזיקאים שניגנו באלבום, וחרשנו את הארץ בכוחות עצמנו. כשאני מנגן את 'רנה' בהופעות, זה תמיד זורק אותי לסיבוב ההופעות החתרני ההוא".
יש לך תובנות מתקופת הלהיטים הגדולים שלך בתחילת הדרך, כמו "יאללה ביי" ו"רנה"?
"מצד אחד, זה עוזר לפרוץ לתודעה. מצד שני, הלהיטים האלה הם תוצר של שיטת הפלייליסט, שבעיניי היא לא טובה. עורכים מוזיקליים הם אנשים עם שליחות; יש להם תפקיד חשוב בעיצוב פס הקול של ישראל, ולכן הייתי מעדיף שייתנו לכל אחד מהם להשמיע מה שבא לו, במקום להגיע להחלטות משותפות בוועדת פלייליסט. עדיף ליוצרים הישראלים, למוזיקה הישראלית וגם לקהל שתהיה חשיפה ליותר שירים, ופחות טחינה של להיטים. פעם המון יצירות ראויות הלכו לאיבוד בגלל השיטה הזו. היום, לשמחתי, הרשתות החברתיות מאזנות את זה. לדוגמה, השיר '20 אלף איש', שכתבתי בזמן מבצע צוק איתן על החייל הבודד שון כרמלי ז"ל, מעולם לא עבר ועדת פלייליסט, אבל הפך לשיר מוכר בזכות שיתופים בפייסבוק".
