על ייאוש ואל-ייאוש. לפני קרוב לעשור, בעת כהונתי בבית המשפט העליון, פתחתי את חוות דעתי בפסק דין בנושא גיוס החרדים במילה "ייאוש". לדאבון הלב, הדברים הללו יפה כוחם גם היום. יתר על כן, אפשר להחיל אותם על המציאות ההזויה שבה אנו חיים. היוזמות החקיקתיות הקטסטרופליות עיקרן כוונה להרוס את מערכת המשפט ואת השירות הציבורי, מה שבהכרח עלול להוביל רחמנא ליצלן לאנרכיה.
אבל אין לנו מנדט להתייאש. לא רק כיוון שמדינת ישראל הושתתה בהכרזת העצמאות על חזון הנביאים, המבטיחים לנו, חרף אסונות וצרות שהיו בדרך, גם את דברי הנביא יחזקאל: "וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב. וְיָשְׁבוּ עָלֶיהָ לָבֶטַח, וּבָנוּ בָתִּים וְנָטְעוּ כְרָמִים". במונחי ימינו, עימנו הישגיהן האדירים של הציונות ומדינת ישראל בקיבוץ הגלויות ובבניין הארץ, בתחיית הלשון העברית ובהקמת מדינה יהודית ודמוקרטית עתירת בניין, מדע, טכנולוגיה, רפואה וגם עולם התורה, ואף מאמץ לשוויון למיעוטים החשוב כל כך. על כל מי שהמפעל הזה יקר לליבו להיאבק כנגד השטחיות, השעבוד לסקרים, לסיסמאות ולדפי מסרים, העצמת ההתעסקות בתקשורת במקום במהות, השרלטנות, ולמען שימור הדמוקרטיה. אכן, תודה לאל עדיין נהנים אנו מחופש הביטוי, ואני מקווה גם מחופש הבחירות, אך יש מאמץ של חקיקה לא רק בשטף השנאה, כפשוטה, למערכת המשפט, אלא גם לקיצוץ בחופש הביטוי.
נודה: התישו אותנו מאוד. הפגנו נמרצות נגד ההפיכה ב-2023 אך היום הרבה פחות, והרכבת דוהרת. כשם שנאמר פעם, באחד מספריו של דב סדן, יהי רצון שנעבור דרך ארובת העשן ולא נתפייח. ואל נשכח את הענווה. ולא נתייאש. שבתי בימים אלה מגיחה לבריסל למפגשים יהודיים. מה שריגשני ביותר שם הייתה שירת התלמידות בבית הספר "גננו": "עם ישראל חי".
על יוזמת הפגיעה בהשכלה הגבוהה. בלי סוף קוראים אנו, ובצדק, על היוזמות לפוליטיזציה מעמיקה וממאירה, לדרדור המערכת המשפטית. בלא בושה מוצעת חקיקה שעניינה פוליטיזציה של ההשכלה הגבוהה, ואני כותב דברים אלה גם כנשיא המכללה האקדמית אשקלון. חלק ניכר מהצלחתה של ההשכלה הגבוהה בישראל הוא עצמאותה האקדמית. שום דבר אינו מושלם, ותיתכן ביקורת מוצדקת כזאת או אחרת. אך נכונותם של חוקרים אקדמיים צעירים לפעול באקדמיה הישראלית כרוכה במובהק בחופש האקדמי. העמקת אחיזתם של הפוליטיקאים בעולם האקדמי פירושה השטחה והורדת הרמה, בריחת מוחות ועוד. אני מקווה שלא יצליחו.
על החפץ חיים והכפשת הייעוץ המשפטי. בליטא/פולין חי ופעל במאות הי"ט-כ' הרב ישראל מאיר הכהן, המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו הראשון בהלכות לשון הרע ורכילות, שכתב תחילה בעילום שם על פי הפסוק בתהילים "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב - נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה". כל ילד בעולם החרדי לומד את החפץ חיים, שהפך למופת. האם פוליטיקאים חרדים מקיימים את שלימד, והיוכלו לשאת אליו פניהם? בטרגדיה האיומה של מות הילדים בפעוטון מעורר התהיות בירושלים, הואשם מיד הייעוץ המשפטי בקשר למימון מעונות, הגם שמדובר בתופעה בת עשרות שנים, פשוט דברי כזבים ועלילה. והיכן תורת החפץ חיים?
על גיסתי אלקה. בטורים האלה כותבים על ידוענים כאלה ואחרים, כדאי להזכיר גם אנשים טובים מאמצע הדרך. נלקחה עתה גיסתי אלקה זילברברג, שנולדה ב-3.3.33 ועלתה עם הוריה מוורשה ב-1935. היא שירתה בצה"ל בראשיתו, והעמידה שלושה דורות, ובהם בניה ונכדיה קצינים קרביים, אף בחוד החנית של צה"ל. היא עבדה עד גיל 87 ונהגה עד גיל 91, כאבה את כאב האומה והמשפחה אך ראשה היה זקוף באמונה היהודית, הציונית והישראלית. הייתה שמחה בשוב רן גואילי. דמותה מהווה בקדרות התקופה השראה, עידוד וחיוך.
העמקת אחיזתם של הפוליטיקאים בעולם האקדמי פירושה השטחה והורדת הרמה, בריחת מוחות ועוד. אני מקווה שלא יצליחו