נאסים פורגווי, בת 45, אם לשני ילדים, יצאה עם בעלה, עלי, בערב 8 בינואר להפגנת רחוב ברובע סאדגיה במערב טהרן. היא עוד הספיקה לצלצל לאמה, לדווח שהאווירה מתוחה במיוחד וש"יש הרבה אנשים ברחובות". הבעל צעד מאחוריה והניח זרועותיו על כתפיה של נאסים, לגונן עליה. לפתע חדר כדור לצווארה, והיא קרסה אל הקרקע. בעלה צרח לעזרה ואף אחד לא נענה לתחינותיו. הבעל ובן משפחה נוסף צעדו יחד במשך שעה וחצי, נושאים את נאסים לעבר מכוניתם. כשהגיעו לבית החולים, הרופאים הודיעו שאין מה לעשות.
דיווחים שפורסמו אתמול מראים שסיפורה המזעזע של נאסים הוא ככל הנראה רק אחד מני עשרות אלפים. לפי דיווח במגזין TIME, עדויות מהרפובליקה האיסלאמית מעלות השערה שכ-30 אלף איש ככל הנראה נהרגו ברחובות איראן ביומיים בלבד - ב-8-9 בינואר.
הבכירים, שדיברו על הזינוק הדרמטי לעומת הנתון הידוע עד כה, אמרו לעיתון כי "כל כך הרבה אנשים נטבחו בידי שירותי הביטחון של איראן באותם ימים, עד שקצב ההרג עלה על יכולת המדינה לטפל בגופות. מלאי שקי הגופות אזל ומשאיות כבדות החליפו את האמבולנסים".
כך או כך, הספירה הפנימית של המשטר, שלא נחשפה רשמית, גבוהה בהרבה מ-3,117 הרוגים - הנתון שאותו מסרו גורמים רשמיים באיראן ב-21 בינואר. למעשה, מספר ההרוגים גם גבוה בהרבה מהמספרים שסיפקו ארגוני אופוזיציה או סיוע. ארגון זכויות אדם מארה"ב אישר רק אתמול 5,459 שמות של הרוגים ובוחן 17,031 מקרי מוות נוספים. מגזין TIME ציין כי לא הצליח לאמת את הנתונים הללו באופן עצמאי.
בכלי התקשורת הזרים משווים עכשיו את מספר ההרוגים באיראן לטבח באבי יאר בשואה, ב-1941: "לרוע המזל, לא הרבה ערבים מכירים את ממדי הנטבחים בשואה", אומר פרופ' טארק מוחמודי, רופא איראני גולה בגרמניה: "זה בדיוק מה שקרה עכשיו באיראן".
לפי ה-TIME האמריקאי וביטאון האופוזיציה "איראן אינטרנשיונל", לילות דמים התרחשו בין 8 ל-9 בינואר ב-400 ערים ועיירות ברחבי איראן. "אין מספרים מדויקים", מסבירים ב"הניו יורק טיימס". "אף אחד לא יכול לאמוד כמה גופות נתחבו לתוך השקים", מסבירה עלימה ש', תושבת איספהאן.
דיכוי ההפגנות נמשך שלושה ימים, וב-12 בינואר נבלמה התנועה ברחובות. גם החשכת האינטרנט, הטלפונים והחשמל בידי השלטונות הביאה לסיום ההפגנות. כשניתן היה לחזור ולצלם, התמונות העידו על אלפי שקים שחורים, ארוכים, שהמשטר האיראני הזדרז להגדירם כ"מחוללי ההפיכה נגד השלטון".
הנתון של עשרות אלפי הרוגים, ציינו ב-TIME, תואם בקירוב את הנתון שעליו דיווחו רופאים באיראן. אותה ספירה חשאית של הרוגים שנרשמו בבתי חולים עמדה על 30,304 נכון ליום שישי, לפי ד"ר אמיר פרסטה, רופא עיניים גרמני-איראני שהכין דוח על בסיס הנתונים.
בסרטוני הווידיאו שיוצאים כיום מאיראן מבחינים במפגינים - גברים, נשים וילדים קטנים, מנסים להימלט. חלקם כבר פצועים, מותירים במנוסתם שובלי דם. אחרים נושאים על גבם מפגינים פצועים שלא מסוגלים ללכת. על גגות בנייני מגורים התמקמו צלפי המשטרה, הצבא ויחידת הבאסיג', לטבוח מרחוק במפגינים.
חדרי מתים בערים הגדולות של איראן התמלאו עד אפס מקום ו"שקיות המוות נשארו בחוץ, כשאנשי אבטחה מבהילים את האזרחים לא לפתוח בניסיון לזהות את יקיריהם".
אולי אחד המראות הקשים ביותר שיצאו מאיראן היו כשאישה זיהתה את בעלה ההרוג, נשכבה על שק המוות והתייפחה. אישה אחרת מיהרה להתקרב כדי להודיע "תקומי, יש עוד הרבה מה לעשות". ושתיהן יצאו להלוויות ליד בית החולים. מאות צעדו, נושאים תמונות של יקיריהם וצועקים במקהלה "מוות לחמינאי". כוחות הביטחון הגיעו גם לבית הקברות.
כתב ערוץ "איראן אינטרנשיונל" בישראל, באבק יצחקי, דיווח אתמול כי בין ההרוגים בהפגנות היו גם ארבעה יהודים תושבי איראן. אחד מהם הוא אליהו כהן בן ה-15. יצחקי הדגיש כי מאות משפחות יוצאי איראן בישראל, שלחלקן קרובים שעוד מתגוררים ברפובליקה האיסלאמית, נמצאות בימים אלה במתח רב.
