בַּבֶּטֶן יֵשׁ לִי פְּנִינִים בִּלְתִּי נִרְאוֹת
שִׁבְרֵי נָשִׁים שֶׁמְּחַכּוֹת וּמְחַכּוֹת וּמְחַכּוֹת,
בְּנוֹת הַלְּוָיָה הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁלִּי
כְּשֶׁעוֹד הָיִיתִי בְּבֶטֶן אַחֶרֶת,
שֶׁהָיוּ אִתִּי כְּשֶׁלָּמַדְתִּי לָלֶכֶת, לִקְרֹא, כְּשֶׁקִּבַּלְתִּי מַחְזוֹר —
וְכָל הַזְּמַן לֹא וָלֹא וְלֹא
לֹא מוּפָרוֹת, לֹא נִבְחָרוֹת, לֹא נִלְקָחוֹת,
נִימְפוֹת מִזְדַּקְּנוֹת מְקֻמָּטוֹת מִצִּפִּיָּה,
מֵרֹב רָצוֹן.
וְיַגִּיעַ יוֹם שֶׁבּוֹ דַּי,
שֶׁבּוֹ לֹא יִהְיֶה לְמָה לְחַכּוֹת עוֹד
וְאָז נִהְיָה רַק אֲנַחְנוּ, בְּשֶׁקֶט, רְכוּנוֹת
בַּחֹשֶׁךְ הָרֵיק, בְּלִי הַדָּם שֶׁבָּא לָקַחַת,
בְּלִי הַהִזְדַּקְּקוּת, הַצִּפִּיָּה, הַהִתְכַּוְּצוּת,
וּבַיּוֹם הַזֶּה אֲנִי אֶעֱנֹד אֶת הַפְּנִינִים הַיָּפוֹת שֶׁלִּי,
לֹא הַיְּלָדוֹת שֶׁכְּבָר לֹא יִוָּלְדוּ לִי
אֶלָּא הַפְּנִינִים הַיָּפוֹת שֶׁכְּבָר יֵשׁ,
שֶׁכְּבָר כָּאן, שֶׁהָיוּ תָּמִיד אִתִּי —
אַחַת שֶׁבְּתוֹכָהּ יֵשׁ רַבּוֹת,
אוּלַי הֲכִי קְרוֹבָה שֶׁהָיִיתִי,
שֶׁאֶהְיֶה אֵי פַּעַם לְאֵינְסוֹף,
וּבַיּוֹם הַזֶּה אֲנִי אֶעֱנֹד אֶת הַפְּנִינִים הַיָּפוֹת שֶׁל הַבֶּטֶן,
אֲנִי אֶעֱנֹד אֶת הַפְּנִינִים הַזְּקֵנוֹת,
וְאָז אֶקַּח אֶת יָדָן וְאֶרְקֹד אֵיתָן, עִם כֻּלָּן,
כְּמוֹ בְּנֶשֶׁף,
בְּכָל הַהֵיכָלוֹת הָרֵיקִים שֶׁל הַגּוּף