שעות לפני ההצבעה הדרמטית על תקציב המדינה בקריאה ראשונה, נאלצה אתמול הקואליציה להסיר את החוק מסדר היום בגלל משבר עם החרדים מסיעת יהדות התורה. החרדים איימו כי אינם מרוצים מהנוסח החדש של חוק הפטור, הודיעו שלא יהיה רוב לאישור התקציב בכנסת - והחוק הוסר ונדחה למחר (רביעי).
מדובר במשבר עם פוטנציאל לפירוק הקואליציה ולהקדמת הבחירות, למרות שלאף אחד מהשותפים למשבר הזה אין אינטרס לפזר את הכנסת בתקופה הזו: החרדים (שלא ירוויחו דבר - לא תקציבים ולא חוק הפטור), שר האוצר סמוטריץ' (שמפלגתו באופן עקבי לא עוברת את אחוז החסימה) וגם לא נתניהו (שפועל בעיקר למשוך זמן, כמו עם חוק הפטור והחוק להקמת ועדת חקירה למחדל 7 באוקטובר).
דיון חירום
אבל לוחות הזמנים אינם מאפשרים גמישות רבה לקואליציה. על פי חוות הדעת של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, הקואליציה חייבת לאשר את התקציב בקריאה ראשונה עד מחר כדי לאפשר דיון על החוק בוועדת הכספים של לפחות 60 ימים. זאת במטרה לאשר את התקציב בקריאה שנייה ושלישית עד סוף חודש מרס, כפי שקבוע בחוק. אבל החרדים כורכים את חוק התקציב עם חוק הפטור ולמרות שתקציב המדינה נדיב במיוחד כלפי החברה החרדית עם תקציבים ייעודיים של מיליארדי שקלים - הם מסרבים לתמוך בחוק התקציב בלי התקדמות עם חוק הגיוס. סמוטריץ' אמר אתמול לחרדים: "אתם תהיו הראשונים להיפגע אם לא יהיה תקציב מדינה". ואילו ח"כ משה גפני (יהדות התורה) איים בימים האחרונים על הקואליציה: "תרשמו: לא יהיה תקציב אם לא יהיה חוק גיוס".
בעקבות המשבר זימן אתמול נתניהו את ראשי החרדים (דרעי וגפני) ושר האוצר סמוטריץ' לדיון חירום במטרה לפתור את המשבר. סמוטריץ' איים על כולם: אם לא יהיה תקציב - מפזרים את הכנסת והולכים לבחירות. "תקציב מדינה לא יכול להיות מנוף של אף אחד אף פעם ובוודאי לא בזמן מלחמה", אמר סמוטריץ'. "אני דורש מהחרדים לנתק באופן מוחלט בין הגיוס לבין התקציב. אני מקווה מאוד שהשכל הישר ינצח".
אבל איומים לחוד ומציאות פוליטית לחוד. לא ברור כמה האיום של סמוטריץ' ממשי ואמיתי. בימים של מתיחות שיא עם איראן ולקראת יישום שלב ב' ברצועת עזה, קשה להעריך שהקואליציה תאבד שליטה על המשבר ותוביל את ישראל לבחירות. "יש לי ספקות לגבי האיומים של סמוטריץ", אמר בתגובה יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד. "הוא כבר הודיע שאם הרש"פ תהיה במעבר רפיח הוא יעזוב את הממשלה. לפני זה הוא הודיע גם על טורקיה וקטאר שיפזר את הכנסת, וקודם אם יעצרו את המלחמה. הבנו שגם אם ימנו את אבו-מאזן לראש מינהל מקרקעי ישראל הוא לא יפרוש מהכנסת".
המהלך של החרדים
עד להודעה על דחיית ההצבעה, הסברה הייתה שבש"ס ובדגל התורה הסכימו להצביע בעד התקציב בקריאה ראשונה, בצל לחצים והתחייבויות מצד נתניהו, וכי הקריאות השנייה והשלישית ימתינו לחקיקת חוק הפטור. דיון התקציב היה אמור להתחיל בשעה 19:00 ולהימשך עד השעות הקטנות של הלילה, ובקואליציה סיכמו כי התקציב וחוק ההסדרים שיאושרו לא יגיעו לתחילת עבודה בוועדות הכנסת עד אישור חוק הפטור.
מאחורי הקלעים ניצבות דרישות של היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון, עו"ד מירי פרנקל שור, לשינויים בחוק כדי שיעבור חוקתית, בצל ניסיונות החרדים לעקר אותו ולטרפד את היוזמות לגיוס בחורי ישיבות. ל"ידיעות אחרונות" נודע כי הח"כים החרדים מובילים מהלך שבמסגרתו "הוועדה המייעצת" שתלווה את יישום הגיוס תוכל לקבוע שאם צה"ל לא יקים מספיק מסלולים שמותאמים לאורח החיים החרדי, יעדי הגיוס באותה שנה יצומצמו מתחת למספר שנקבע בחוק. עו"ד פרנקל מתנגדת, וטוענת כי המשמעות היא למעשה עיקור החוק.
"הפערים גדולים"
נציגים מדגל התורה נועדו השבוע עם יועמ"שית הוועדה בניסיון לגשר על הפערים. השינויים שהיא מעוניינת להכניס בחוק אינם מוסכמים על הסיעות החרדיות, ובדגל התורה אמרו ש"הפערים גדולים". לדבריהם, "אם אין הסכמות אנחנו לא מצביעים, ואם אנחנו לא מצביעים אין רוב - כדאי שנתניהו ייכנס לאירוע". כמו כן, עו"ד פרנקל דורשת כעת שהחוק יעבור כהוראת שעה ולא כחוק קבע. לשיטתם, יועמ"שית הכנסת שגית אפיק נחשבת ל"פחות מחמירה" מפרנקל שור, ומכאן דרישתם לפגישה עימה.
מעבר לסוגיית ה"וועדה המייעצת", יש עוד שורה של תיקונים שהיועמ"שית בוועדת חוץ וביטחון דורשת בחוק. ללא הסכמת החרדים, החוק לא יקבל את הגנת הייעוץ המשפטי של הכנסת, לקראת הדיונים הצפויים בבג"ץ. בין השינויים שדורשים בייעוץ המשפטי, נמצאת דרישה ליותר סנקציות משמעותיות בתחולה מיידית; יותר סנקציות בשנים הראשונות לחוק; מנגנון פיקוח יותר משמעותי על תלמידי הישיבות; שמירה על מעמד הנשים בצה"ל; הורדת סמכות “הוועדה המייעצת" להפחית את היעדים; שינוי נוסח סעיף המטרה שמזכיר את בני הישיבות; חוק שיתחיל כהוראת שעה לכמה שנים ולא כהוראת קבע, ועוד.
היסטוריה של איומים
זו לא הפעם הראשונה שבה החרדים מאיימים על יציבות הקואליציה או על הצבעות החשובות לה, אך עד כה נתניהו הצליח לצלוח את המשברים. השיא היה ערב המלחמה באיראן, כאשר בצל הקרע בין החרדים ליו"ר הוועדה דאז יולי אדלשטיין ותרעומת על סעיפים שהתווספו לחוק לטענתם בניגוד להסכמות - האופוזיציה הגישה הצעת חוק ואחרי שעות של דיונים קדחתניים בחדרו של אדלשטיין, הכריז באישון לילה חבר הכנסת מהליכוד שהושגו הסכמות עם נציגי החרדים על "העקרונות עליהם תתבסס הצעת חוק הגיוס".
הרבנים הבכירים הורו לחברי הכנסת מש"ס ודגל התורה להתנגד להצעת פיזור הכנסת, והסיעות החרדיות ביקשו מהאופוזיציה דחייה של שבוע. אלא שזו התעקשה שהחוק יעלה להצבעה בכל זאת וזמן קצר לפני העלאת הצבעה החליטו חברי הכנסת החרדים לקבל את המתווה הזמני ולהצביע נגד, מלבד חברי הכנסת יצחק גולדקנופף ויעקב טסלר מאגודת ישראל.
עוד קודם לכן, בהצבעה על חוק הרווחים בדצמבר 2024, איימו החרדים להצביע נגד. מדובר בחוק שהיה חשוב לקואליציה, אך בסופו של דבר הפיצול בתוך יהדות התורה הביא אותם שוב להצביע עם הקואליציה למרות שלא קיבלו את מבוקשם - התקדמות בחוק הגיוס כבר אז.
החרדים דורשים את חוק הגיוס למעשה עוד מקווי היסוד בטרם הקמת הממשלה. דרישתם הראשונית הייתה לחוקק אותו עוד לפני ייסוד הממשלה. בקואליציה אז נימקו שכדאי להעביר קודם את פסקת ההתגברות ולשם כך יש לחכות לרפורמה משפטית כוללת כדי להגן על החוק בבג”ץ.
בסוף 2022 אמר גפני בשיחה עם המנהיג הליטאי, זקן רבני דגל התורה הרב מאיר צבי ברגמן, כי לא יצביע על תקציב 2023 בלי חוק הפטור, אלא שלבסוף החרדים השתכנעו להעבירו. המחאה נגד הרפורמה הביאה את הקואליציה להירתע מעוד הצעות חוק מעוררות מחלוקת. מאז פרוץ המלחמה לא היה שיח סביב הנושא עד ליוני 2024, אז בג”ץ הורה כי לא קיים עוד פטור לבחורי ישיבות משירות צבאי בהיעדר חוק המסדיר אותו.
בין לבין נתניהו ניסה כל העת להראות לחרדים שהוא “מזיז מכשולים”. באוגוסט האחרון הדיחו חברי הליכוד את אדלשטיין מראשות ועדת חוץ וביטחון. עוד קודם לכן נתניהו קנה שקט תעשייתי לתקופות קצרות בדמות מחוות פוליטיות שיצרו רגיעה זמנית.
