ב-10 באוקטובר 2015, שבועיים וחצי לפני שחגג יום הולדת 23, נפצע אנושות ניראל זיני, שהיה קצין בגבעתי, במהלך פעילות מבצעית בחברון. אך זה לא עצר אותו, ועוד לפני שהספיק להשתקם מהפציעה, חזר לשירות וסיים בדרגת רב-סרן.
מאז הפציעה בשנת 2015, ערך זיני סעודת הודיה ב-10 באוקטובר בכל שנה. באותו יום בשנת 2023 אף תכנן להציע נישואין לבת זוגו ניב רביב, אותה הכיר בצבא שמונה שנים לפני כן. אלא ששלושה ימים בלבד לפני כן, ב-7 באוקטובר 2023, אירע הטבח שביצעו מחבלי חמאס בישראל - והשניים נרצחו בביתם בשכונת הדור הצעיר בכפר עזה.
ההודעה האחרונה
בשעה 10:04 עוד הספיק ניראל לכתוב לבני משפחתו הודעה. "אעדכן, הם פה. אני מניח את הפלאפון, תתפללו", כתב, בעודו אוחז סכין ביד אחת ואת דלת הממ"ד ביד השנייה. בת זוגו ניב התחבאה מתחת למיטה. כשפשטו המחבלים על הבית החליט ניראל לנסות להסיח את דעתם. הוא ניסה להימלט מהבית שכבר החל לעלות באש, תוך שהוא מושך את תשומת ליבם, בתקווה שכך בת זוגו תשרוד את התופת - אך לבסוף שניהם נרצחו. רק שישה ימים לאחר מכן, ואחרי שהם הוגדרו במשך זמן זה כנעדרים, עודכנו המשפחות כי גופותיהם אותרו.
אלא שאז, כבר ברגע ההלווייה של ניראל, התחיל מסע התלאות של משפחת זיני. לפני שהובא למנוחות לא ניתנה לבני המשפחה הזדמנות לזהות את ניראל, והוסבר להם שעדיף כך בשל מצב הגופה. בני המשפחה התעקשו לראות תמונות מהשטח, או כל דבר אחר שיספק להם מידע על מה שקרה לניראל בבוקר הטבח, אך הדבר היחיד שהוצג להם היה תיעוד מפתיחת שק הגופה של ניראל במחנה שורה - שם נדהמו לגלות כי ראשו נכרת על ידי המחבלים.
עד לאותו רגע לא ידעו בני המשפחה על שאירע לבנם. "איש לא הכין אותנו לאירוע שכזה ולא חשב על זכותנו כהוריו, לדעת פרט מהותי ומזעזע שכזה טרם נקבר, או בכל שלב לאחר מכן", כתב אביו של ניראל במכתב ששלח לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא מקווה שבאמת הגיע לידיו.
ואם לא די בכך, בני המשפחה הבינו באותו הרגע כי אף גורם גם לא מחפש את ראשו של בנם שנכרת. במהלך השנתיים האחרונות, וגם לפני שנחתמה עסקת החטופים האחרונה, פנה האב לגורמים שעוסקים בסוגיית השבת החטופים וביקש שבנו יוגדר כחלל שנחטף לרצועת עזה. לדבריו, בתשובה נאמר לו: "אנחנו לא יכולים שיהיה לנו עוד חטוף ברשימה".
מחפשים לבד
לאחר שנודע להם על שאירע לניראל, החליטו בני המשפחה לצאת למסע חיפושים בעצמם. הם איתרו את הנקודה המדוייקת שממנה נאספה גופתו של ניראל בשכונת הדור הצעיר בקיבוץ, ואף נפגשו שם עם הלוחם שדיווח על המיקום ועם נציגים מרבנות אוגדת עזה. מאז פעלו שעות רבות בני המשפחה, בסיוע מתנדבים מרשות העתיקות וממערך אית"ן, בניסיון לאתר את ראשו של ניראל בין ההריסות בקיבוץ. "אני וילדיי נאלצנו להפסיק לעבוד, להביא עצמאית כלי צמ"ה לחפירות, הכנת רשתות, סינון ועוד", תיאר האב. "כל זאת בזמן שאנחנו פונים לכל גורם אפשרי במדינה בבקשת סיוע בחיפושים. מיותר לציין שעד היום איש לא נרתם לכך".
האב מוסיף: "לא די בכך שהיקר לנו בעולם נלקח מאיתנו בנסיבות כל כך טראגיות, במחדל כל כך מזעזע, אחרי שנתן את חייו לצבא במשך 10 שנים כלוחם וכקצין מצטיין בגבעתי ולאחר מכן כאחד ממקימי גדוד ברדלס, עד שנאלץ לסיים שירותו בצבא בעקבות פגיעה אנושה - אלא שמחדל נוסף נעשה בעת קבורתו בכך שלא עודכנו בנושא הראש של בני. מצער מכך ששנתיים שאנחנו לא מקבלים סיוע, הכרה ועזרה באירוע המטלטל שעברנו ועודנו עוברים, משום גורם במדינת ישראל".
לדבריו, "לא רק שאיש אינו עושה את שמצופה ממנו במצב אליו נקלענו, אלא שאנחנו מטורטרים מגורם לגורם, כשכל אחד מסיר מידיו אחריות וזורק לאחר ואף מפריע לנו להמשך החיפוש, בכל פעם בתואנה אחרת. הצבא טוען שהמשטרה מטפלת, המשטרה טוענת שסיימו טיפול - לא ברור מה זה אומר בכלל? מתי התחילו כדי לסיים? - והשב"כ אינו מטפל באזרחים. אם כך - מי למען השם אמור לחפש את הראש של הילד שלי?".
רגע קריטי
האב הוסיף וזעק כי יש למצות את המודיעין בעזה בנושא – כדי לדעת אם ראשו הכרות של בנו מוחזק על ידי המחבלים; להמשיך בחיפושים בכפר עזה בסיוע גורמים רשמיים; ולמנות גורם רשמי שאמון על חיפושיו. "מדובר ברגע קריטי וזה המוצא האחרון מבחינתנו להביא את בננו לקבורה", זעק האב. "מבחינתנו בננו לא נקבר – ואנו מחפשים ונמשיך לחפש את ראשו עד אשר ימצא".
הוא הדגיש כי "את המחדל יש לתקן", ובפנייה לרה"מ ביקש "לפעול לתיקון העוול הנורא שנגרם לנו - פעם אחת באי–תפקוד בהגנה על בננו, לאחר מכן בקבורתו ללא הראש ללא ידיעתנו ביודעין, תוך שנלקחה החלטה כל כך כבדה עבורנו מבלי שנשאלנו ועודכנו בכך, ופעם שלישית בייסורי החיפושים שאנו עוברים כבר כמעט שנתיים”.
