במשך שנים זה היה סידור מובן מאליו במלונות: יש חדר שינה, חדר שירותים – וביניהם דלת. בחודשים האחרונים מדווחים מטיילים רבים ברשתות החברתיות על הפתעה לא נעימה כשהם נכנסים לחדר: במקום דלת אמיתית וקיר שמפריד בין חדר השינה לשירותים, יש דלת הזזה וקיר זכוכית חלבית (חצי שקופה). התופעה הזו, שכבר זכתה ב"גרדיאן" הבריטי לכינוי "שערוריית דלת האמבטיה", משאירה את האורחים עם מינימום פרטיות והרבה מבוכה, שכן הזכוכית החלבית מאפשרת לראות את הדמות שנמצאת מאחוריה. המתבונן מהצד השני יכול להבחין אם הדמות לבושה או עירומה, ואיזו פעולה היא מבצעת.
רבים לא אוהבים את זה. דניס מילאנו ספרונג מניו-יורק, למשל, סיפרה ל"וול סטריט ג'ורנל" על חוויה שעברה במלון בקנדה. "לא יכולת לראות את הפרטים הקטנים, אבל יכולת לראות את כל השאר", אמרה. "אני נשואה 25 שנה ואוהבת את בעלי, אבל אני ממש לא רוצה לראות אותו משתמש בשירותים".
מתברר שהתופעה קיימת גם בארץ. על מלון יוקרתי בתל-אביב נכתב באתר הזמנות: "לחדר הרחצה היו קירות ודלתות מזכוכית, וזה משהו שלא הייתי נהנה ממנו אם לא הייתי לבד בחדר". בביקורת אחרת על מלון במרכז הארץ נכתב: "השירותים סגורים עם קיר ודלת מזכוכית שקופה. אין פרטיות".
הערות מסוג זה הולידו תגובת נגד צרכנית שסחפה את הרשת. הכל התחיל כשסיידי לוול, משווקת דיגיטלית אמריקאית שגרה כיום בפורטוגל, יצאה לחופשה משפחתית וגילתה שבחדר שהזמינה אין דלת לשירותים. "ממש כעסתי", סיפרה. את הכעס הזה היא תירגמה למיזם, וכך נולד האתר Bring Back Doors (החזירו את הדלתות). האתר מדרג מלונות לפי אחוזי פרטיות: החל מאפס אחוז (בלי דלת, קיר או מחיצה), דרך 50 אחוז (דלתות זכוכית שחושפות צלליות) ועד 80 אחוז (דלתות הזזה או תריס שחוסמים את הראייה אבל לא רעש וריח). בקצה הסקאלה נמצאים חדרים עם דלת אמיתית, אטומה ונסגרת
