בהקרנת הבכורה של "על כלבים ואנשים", סרטו העלילתי של הבמאי דני רוזנברג, שנערכה בפסטיבל חיפה האחרון, עלו על הבמה היוצרים וכוכבי הסרט. אחד המשתתפים — נתן בהט בן ה-88, מוותיקי ניר עוז והראשון שחזר לקיבוץ אחרי 7 באוקטובר — התקבל במחיאות כפים רמות במיוחד. בהט הצנוע סימן לקהל להפסיק.
בהט, מלח הארץ, אכן היה ראוי לכל התשואות. לקיבוץ ניר עוז הוא הגיע ב-1958, ביום שבו סיים את שירותו הצבאי. "ומאז עשיתי הרבה דברים: הייתי חצרן, אחראי על מכון התערובת, גזבר, ניהלתי את המוסך והייתי פעיל בתנועה הקיבוצית. הכי הרבה שנים עבדתי במפעל נירלט, עד שיצאתי לפנסיה".
1 צפייה בגלריה
"הבת סיפרה שיש מחבלים". נתן בהט | צילום: זיו ברקוביץ
"הבת סיפרה שיש מחבלים". נתן בהט | צילום: זיו ברקוביץ
"הבת סיפרה שיש מחבלים". נתן בהט | צילום: זיו ברקוביץ
(Picasa)
ב-7 באוקטובר היה בביתו בקיבוץ. "ישנתי. השמיעה שלי לא מי יודע מה, בגלל שבצבא הייתי רגם וחבלן ואז לא היו מגיני אוזניים. כששמעתי צבע אדום, זה לא הדאיג אותי. בשמונה וחצי בבוקר הבת שלי התקשרה ושאלה איפה אני. אמרתי לה שאני במיטה. הבת סיפרה שיש מחבלים בקיבוץ וביקשה שאיכנס לממ"ד ואשמור על עצמי. קמתי, ראיתי את המחבלים מסתובבים בחוץ, נעלתי את דלת הכניסה וישבתי בממ"ד. באחת וחצי בצהריים הצבא הגיע".
למעשה היית הראשון שחזר לניר עוז. "הייתה מישהי אחת שבכלל לא עזבה. אני אחרי שלושה שבועות חזרתי. זה התאפשר בגלל שהבית שלי הוא אחד מהשישה היחידים שהמחבלים לא נכנסו אליהם. מהחצר שלי בזזו ושדדו דברים, אבל לתוך הבית לא נכנסו. הוא נשאר שלם".
"על כלבים ואנשים", שהשתתף גם בפסטיבל ונציה ומגיע היום לבתי הקולנוע בישראל, נוצר זמן קצר אחרי 7 באוקטובר. העלילה עוקבת אחר דר בת ה-16 (בגילומה של אורי אבינועם הנהדרת) ששבה אל ביתה בקיבוץ ניר עוז, כדי לחפש את כלבתה שאבדה במהלך השבת השחורה. בסרט משתתפים תושבי קיבוץ אחדים, בהם בהט, שמשחק את עצמו. הוא מארח את דר וגם עולה איתה לגג בית השכן, שנרצח עם המטפל שלו.
איך הפכת פתאום לכוכב קולנוע? "אני נהייתי כוכב קולנוע?" אומר בהט ופורץ בצחוק. "אני לא כוכב קולנוע. כנראה אנשי ההפקה ראו אותי רוכב על טוסטוס והחליטו לצרף אותי. הבמאי דני רוזנברג ביקש ממני לשחק ולהגיד את הטקסט. אז אמרתי למה לא?"
למה לא באת לבכורה בוונציה? "בגלל שעשיתי תפקיד קטן, אני צריך לנסוע לפסטיבל? הייתי פעם בוונציה, ומאוד אהבתי, אבל פתאום לבוא אליה בתור סלב? לא התאים לי".
בהט אומר שניר עוז הפך לסמל של הפקרה, "בגלל שבניגוד למקומות האחרים, בניר עוז לא היה צבא. כשהצבא כבר הגיע, אף מחבל לא היה יותר בשטח הקיבוץ. אין אזור בניר עוז שהמחבלים לא הגיעו אליו".
כשראש הממשלה נתניהו הגיע לניר עוז, כמעט שנתיים אחרי הטבח, הלכת לפגוש אותו? "מה פתאום? לא עניין אותי בכלל. עזוב, הביקור שלו היה בשביל יחסי ציבור ולא באמת לדעת מה קורה אצלנו. תכלס, הוא היה בשביל לעשות הצגה ולא באמת להתעניין".
בהט, שעוסק כיום בתיקון ושיקום קלנועיות, מעיד שהקיבוץ עדיין לא חזר לשגרה מלאה. "לאט-לאט. כבר מסתובבים פה אנשים, בונים בתים. עדיין שומעים פיצוצים מהרצועה, וזה לא נעים". ולמרות הכל, הוא מתעקש להיות אופטימי. "זמן קצר אחרי 7 באוקטובר, כשהבנתי מה קורה, כבר ניגן לי בראש השיר 'החיטה צומחת שוב'. וזה מה שקורה ויקרה בקיבוץ".