קריסת הדולר בישראל נמשכת. אתמול ירד שערו ב-0.41% ונקבע על 3.09 שקל. שער זה מתקרב לשער הנמוך ביותר מתחילת שנות האלפיים שנרשם ב-2021, אז נסחר הדולר ב-3.07 שקל.
הירידה לאורך זמן בשער הדולר (וגם בשער היורו) משפיעה לטובה על האזרחים. אלו שיוצאים לחו"ל משלמים פחות על הטיסות, על חדרים בבתי מלון, על שכירת מכוניות וכמובן על הקניות. מדובר בחיסכון של מאות ואף אלפי שקלים למשפחה שיוצאת לנופש.
גם מי שקונה באתרי אונליין בחו"ל נהנה ממחירים נמוכים. מעבר להקלות במע"מ מי שרוכש מוצרים ברשת ישלם עליהם פחות בשקלים ממה שהיה משלם לפני כמה שבועות.
גם ברשתות השיווק צופים ירידות במחירים. בכירים ברשתות מסבירים כי הירידה במחירים אינה מתבטאת עדיין כי המלאים הקיימים נרכשו בשער דולר גבוה יותר, אך ברור שאם שער הדולר יישאר ברמה הנוכחית או אף ימשיך לרדת נראה הוזלה ניכרת של מוצרים מיובאים.
במשרד האוצר אמרו אתמול ל"ממון" כי מדובר במגמה חיובית מאוד, שכן "מחירי היבוא, כולל של חומרי הגלם לתעשייה ושל מוצרים מוזלים, והתחזקות השקל מסייעים מאוד למשק ולאזרחים אחרי שנתיים של מלחמה. אנחנו בעד המגמה הזאת ואין שום סיבה להחליש כעת את השקל. טוב יהיה אם יתחזק עוד".
הגורם הבכיר במשרד האוצר אמר כי הסיבות העיקריות להתחזקות הרבה של השקל הן הזרמת דולרים לישראל בענף ההייטק, הרכישה המתגברת של חברות ישראליות בעת האחרונה, סיום המלחמה ושיפור הפריון בשוק העבודה. לדברי הבכיר באוצר, דולרים רבים נוספים עומדים להיכנס לישראל גם ממכירת הגז הטבעי ובשל האמון בחוזקה של הכלכלה הישראלית המתאוששת משנתיים קשות של מלחמה.
מי שאינם מרוצים משער דולר נמוך הם התעשיינים והיצואנים שמפעילים לחצים על בנק ישראל להתערב ולרכוש דולרים כדי לבלום את צניחת שער הדולר.
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, סירב לשלול בימים האחרונים את אפשרות ההתערבות במסחר במט"ח ואמר כי "אנחנו עוקבים מקרוב אחר המתרחש בשוק מטבע החוץ ובמידת הצורך נקבל החלטות בהתאם".
גידול בהשקעות
מה הסיבות להיחלשות הדולר מול המטבע הישראלי? מודי שפריר, האסטרטג הראשי לשווקים פיננסיים בבנק הפועלים, אמר כי שער השקל ממשיך להתחזק בחדות כנגד הדולר אל קרבת רמת שיא היסטורית, על רקע שילוב של מספר סיבות פנימיות, וכן לאור היחלשות הדולר בעולם.
לדבריו, בצד הסיבות להתחזקות השקל כנגד כל סל המטבעות, צריך להבהיר את הסיבות העיקריות: עודף ייצוא על פני יבוא, וכן גידול חד בהשקעות ישירות של גופים זרים בישראל בעיקר בענפי ההייטק; מכירות מט"ח מצד גופים מוסדיים, בין היתר בשל רצונם להקטין חשיפות מט"ח ולאור העליות בשוקי המניות הגלובאליות; ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, וכן הסתברות מסוימת לכך שתקיפה אמריקאית באירן תוביל לשינוי סדרי עולם במזרח התיכון.
מדיניות טראמפ
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי, ציין כי הפיחות בערכו של הדולר נובע ממדיניות ממשל טראמפ לתמוך בסקטור היצואני האמריקאי, בדרך של הטלת מכסים במסגרת מלחמת הסחר, עידוד חברות רב-לאומיות בתחומים אסטרטגיים (טכנולוגיה, תרופות, מחצבים ועוד) להעתיק את פעילות מפעליהן לשטח ארה"ב, ובפיחות הדולר באופן מבוקר, כדי לתמוך בתחרותיות של המגזר היצואני האמריקאי בשווקים הבינלאומיים.
בנוסף לאלה, אמר לוי, תומכים בפיחות הדולר חששות מהתרחבות הגירעון בארה"ב, דיון בבית המשפט לגבי המכסים של טראמפ, והעמקת הקרע בין הממשל לפד. "פיחות הדולר בעולם שולח גלי הדף שמשפיעים על שווי מרבית הנכסים בעולם, שמתומחרים בדולר".
פעילות ספקולטיבית
מנכ"ל אנרג'י פייננס, יוסי פרנק, אמר כי אחת הסיבות המרכזיות הנוספות להתחזקות השקל היא פעילות ספקולטיבית שמתגברת מתחילת השנה, הן כסף זר מחו"ל שמגיע לבנקים, מגופי השקעה וקרנות גידור והן כסף מקומי "שמריח דם". מעבר לכך, לדברי פרנק, הדולר נחלש בעולם, היחלשות שגברה מעט השבוע, "במיוחד לנוכח התבטאויותיו של הנשיא טראמפ, כאשר גם הבורסות בארה״ב חזרו לעלות השבוע ומתקרבות לשיא".
אור פוריה, יו"ר פוריה פיננסים, אמר כי "היחלשות הדולר מול השקל נובעת מצירוף של כמה כוחות שפועלים יחד, גם בזירה העולמית וגם בתוך המשק הישראלי. ראשית, השווקים מעריכים שבארה"ב מתקרבים לשלב של הורדות ריבית. כאשר הריבית צפויה לרדת, ההחזקה בדולרים הופכת לפחות משתלמת למשקיעים, ולכן חלק מהכסף זורם החוצה לנכסים אחרים - מניות, אג"ח במדינות אחרות ושווקים שנחשבים בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר. הירידה בביקוש לדולר מתורגמת ללחץ כלפי מטה על שערו".
מי מרוויח?
-הטסים לחו"ל
-הרוכשים מוצרים באתרי אונליין
-מי שנטל הלוואה או משכנתה צמודה לדולר
-חברות שקונות חומרי גלם בחו"ל
מי מפסיד?
-התעשיינים והיצואנים שמוכרים לחו"ל בדולרים
-בעלי חסכונות צמודים לדולר
-בעלי נכסים בחו"ל
-מי ששילמו מראש על כרטיסי טיסה ומלונות בחו"ל
