מגיש: שלום וערב טוב, גם היום נמשכים חילופי האיומים בין ארצות-הברית לאיראן. אמש אמר טראמפ שאם איראן לא תיענה לדרישות, הוא ישלוף "את הנבוט הכי גדול ויפה שאי פעם נוצר", כלשונו, ויגיע לטהרן כדי לרוצץ את הגולגולת של חמינאי. נשמע כעת את דברי הנשיא, שהשיב לשאלות בדרכו מהחדר הסגלגל לשירותים.
טראמפ: שיחקתי פעם בייסבול, ידעתם? יכולתי להיות שחקן בייסבול מעולה. כמו דני אבדיה בכדורסל. איזה שחקן, הא? ואבא שלו, זופי, גרייט גאי. ורי טאף. איפה הייתי? אה, אם איראן לא תגיע להסכם, כולם יראו שאני יודע לחבוט. וגם לזרוק.
מגיש: אז האם אנחנו לקראת מתקפה באיראן? והאם ישראל תותקף? כתבנו המדיני, מה אתה יכול לספר?
כתב מדיני: אם כן, גורמים בכירים שאני משוחח איתם עדיין לא קיבלו אינדיקציה שטראמפ החליט אם, איך, מתי, למה וכמה. הגורמים מעריכים שפניו של טראמפ לתקיפה, אבל באותה נשימה הם אומרים שאצל טראמפ, כמו טראמפ, הכל יכול להשתנות ברגע האחרון. וגם אחריו.
מגיש: בקיצור, אין לך מושג.
כתב מדיני: תיזהר שלא לפצוע אף אחד למה הגעת חד היום.
מגיש: תודה. נעבור לכתבנו הצבאי. מה אתה שומע?
כתב צבאי: יש הרבה רחש בחש. אני יכול להרגיע: בצבא ערוכים גם לכל תרחיש - גם של רחש וגם של בחש.
מגיש: מתי להערכתך תתקבל ההחלטה?
כתב צבאי: עד חצות.
מגיש: נתת כותרת.
כתב צבאי: לא, שאלתי אם נשאר מה"עד חצות". ראיתי שהסתובב במטבחון.
מגיש: נשחרר אותך לבדוק. כתבת דסק החוץ, רוצה לנחש איך זה ייגמר?
כתבת דסק החוץ: חלום שלי. רק עותק של "משלם בשקלים: אוסף נאומי ח"כ אושר שקלים" אני רוצה יותר.
מגיש: צנוע מצידך. אם כן, גם זה ערב של אי-ודאות והרבה שישיות מים, כמו אלה שטחנו פה. וכעת לתחזית.
חזאי: תגיד, למה אותי אתה לא שואל?
מגיש: כי אתה חזאי ו....
חזאי: באמא שלך, אל תגיד את זה.
מגיש: מה החזאי מבין.
חזאי: לא, כי כל השאר ממש שחו במידע קשיח. מה אכפת לך לשאול אותי?
מגיש: אז מה יהיה?
חזאי: חם.
מגיש: וואו.
חזאי: תודֶה שלא ציפית.
מגיש: נודר. והתחזית למחר?
חזאי: מבוהל חלקית עד מבוהל מאוד וחשש לשיטפונות של בלבול מוח.
בקטנה
קומדיה, כידוע, נוצרת מחיבור של טרגדיה וזמן. והנה, ב"מועדון לילה" אירחו את עומר שם טוב ומיה ואיתי רגב לסשן פאנצ'ים וב"ארץ נהדרת" חיקו את אמילי דמארי, כך שנראה שלפחות מבחינת קשת ("הטלוויזיה של ישראל") הגיע השלב שבו כבר מותר לצחוק עם שורדי ושורדות השבי (וגם קצת עליהם, יש להודות). כלומר, עד שבדיחה אחת תלך רחוק מדי ואז "סערה" ודיונים על "גבולות ההומור" ועוד מהטקס שיכול לעשות אותך עייף כמעט כמו לנסות לומר משהו שיהיה גם מצחיק וגם לא פוגעני על פצע כה עמוק ונורא.
