החטוף האחרון הוחזר, אבל המלחמה לא הסתיימה. מלחמה כפולה. מלחמת איראן ושלוחותיה שמאיימת לפרוץ שוב בעוצמה אדירה. ודווקא בימים הללו, כשישראל זקוקה יותר מכל להתגייסות לאומית, המלחמה באליטות הולכת ומתעצמת. האליטות הן חוט השדרה של ישראל. האליטות הן אלה שמשרתות במילואים. האליטות הן דתיים ומתנחלים וחילונים ורבנים ואנשים שהם קצת יותר שמאל וקצת יותר ימין. האליטות הללו לא עשויות מעור אחד. יש בתוכן ויכוחים. אבל יש להן מכנה משותף, של פטריוטיות וציונות למען ישראל יהודית ודמוקרטית. האליטות הללו הן לא מיעוט. הן הרוב שמחזיק את המדינה על הכתפיים – בצבא, בתעשייה, במדע, במחקר, בחקלאות, בהייטק ובשירות הציבורי.
קואליציית ההשתמטות הכריזה מלחמה על חוט השדרה של ישראל. מלחמת תעמולה, עם השקרים על "בגידה", ומלחמת רחוב, עם טיפוסים כמו מרדכי דוד, ומלחמת גזענות, עם החוליגנים ביהודה ושומרון שמנפצים ושוברים ופוצעים ומתעללים בפלסטינים, כמעט מדי ערב. והם לא לבד. חברי כנסת מגוש ההשתמטות מעניקים להם תמיכה. לאחר עוד מופע בריונות, הפעם נגד אהרן ברק, קבעה עידית סילמן ש"מרדכי דוד הוא האדם היחיד שיכול להעמיד את מפרקי המדינה במקום". מפרקי המדינה? מיהם בדיוק? אלה שעשו 500 ימים במילואים? הרב שמואל יניב ששכל שלושה מנכדיו בשנה אחת ויוצא נגד חוק ההשתמטות? אלה שהמדינה על הכתפיים שלהם?
2 צפייה בגלריה


הרכב של משפחת סויסה ב־7.10 . היו טעויות והיו גם פשעים, אבל על סויסה או ביבס לא עשו סרט | צילום: כאן 11
לא כל בכירי הליכוד מתענגים על העובדה שמרדכי דוד, ממשיך דרכם של משה מירון ורמי בן יהודה ואיציק זרקא, הוא הפנים של הליכוד. בשיחות פרטיות הם מביעים סלידה. אפילו תיעוב. תודה רבה, אתם שפנים. פחד הפריימריז נופל גם עליהם. והם יודעים שהשתיקה שלהם היא עידוד לחוליגנים. והם יודעים שהשתיקה שלהם מפרקת את המדינה. בימים הנוראים אנחנו מפללים: "וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדון מִן הָאָרֶץ". בימים הנוראים הללו אנחנו חייבים להתפלל בקול גדול: "כִּי תַעֲבִיר קוֹאָלִיצְיַת זָדון מִן הָאָרֶץ". במהרה בימינו. אמן.
מה קורה עם החקירה
מותה הטרגי של הינד רג'ב הפך לסרט, שמועמד לאוסקר. מדובר באירוע קשה. רג'ב ומשפחתה התפנו מעזה. בשלב מסוים חלק מהמשפחה נקלע לנתיב שככל הנראה היה אסור להיות בו. בני המשפחה נהרגו. הילדה בת השש נותרה בחיים והזעיקה עזרה. הכל מוקלט. אמבולנס היה בדרכו אליה, בתיאום עם צה"ל. גם האמבולנס נפגע. הפרמדיקים נהרגו וגם רג'ב. קולה נדם. כל מי שיש לו לב אנוש יזיל דמעה בסרט. ומה אנו נאמר?
ידידה מברזיל פנתה אליי כדי שאכתוב מאמר לעיתון נפוץ בנוגע לסיפור האמיתי. ככל שזה אפשרי, אני מפרסם מאמרים בעולם, גם בברזיל, כדי להפריך טענות סרק ועלילות. הפעם נאלצתי לומר לידידה, לאחר בדיקה, שמדובר בסיפור קשה. הייתה שם טרגדיה של טעויות. אפשר להניח שלא זדון, אלא רשלנות קשה שגרמה למוות המיותר. לא ראיתי את הסרט. אבל הפרטים שצה"ל לא הכחיש חושפים תמונה עגומה שהסתיימה בטרגדיה.
אז מה בכל זאת נאמר? שגם לנו יש לב אנוש. וגם אנחנו, ישראלים שאוהבים את המדינה ומגינים עליה, ישראלים שנאבקים בשקרים על ג'נוסייד ואפרטהייד, חייבים להודות שאנחנו לא מושלמים. נהרגו חפים מפשע. היו טעויות. וגם אם באופן נדיר, היו פשעי מלחמה. חקירות נפתחו משום שהן היו חייבות להיפתח. משום שאנחנו עדיין לא צבא בן גביר, ואוי לנו אם נהיה. זה יהיה סוף הציונות. האירוע הספציפי, כך נאמר לי מדובר צה"ל, נמצא בחקירה מיוחדת של צוות מטכ"ל. חוששני שהחקירה נמשכת קצת יותר מדי זמן.
ולאחר הדברים הללו חייבים לעשות זום אאוט ולהביט בדברים בפרופורציה. רומי סויסה משדרות הייתה בת 6 כשהמחבלים רצחו את הוריה, בעודה יושבת במושב האחורי של הרכב המשפחתי. היא התחבאה, רועדת מפחד. גם בני משפחת ביבס, שירי וילדיה, אריאל בן ה-4 וכפיר בן ה-9 חודשים, נרצחו בדם קר. להבדיל מחיילי צה"ל, הנוח'בות הגיעו כדי לרצוח גם תינוקות, ילדים, נשים וקשישים. משפחות שלמות נשרפו משום שזו האידיאולוגיה של חמאס. אידיאולוגיה של השמדה. אבל אף אחד לא עשה סרט על משפחות סויסה או ביבס, והן לא הגיעו לאוסקר.
1,200 ישראלים נרצחו בטבח אחד. זה בערך 26 אלף נרצחים ביום אחד בברזיל או 42 אלף בארה"ב. איך ברזיל הייתה מגיבה? אנחנו יודעים איך ארה"ב הגיבה לאחר פיגועי התופת ב-2001. מאות אלפים נהרגו במסגרת המלחמה בטרור. רובם חפים מפשע. אז כן, גם ישראל הגיבה משום שהייתה חייבת להגיב. ובמלחמה, כמו במלחמה, יש גם טעויות. זה בסדר להציג את האירוע הטרגי שבו נהרגה רג'ב. אבל כאשר מציגים רק את האירוע הזה, ולא את עובדות הרקע, ולא את הצהרות ההשמדה של חמאס, ולא את הרצח הזוועתי שעשה חמאס בזדון, לא בטעות – התוצאה היא עיוות. התוצאה היא מתנה לתעמולת הג'יהאד, הגזענות והשנאה. ואנחנו, כבני אנוש, נמשיך להצטער על מותם של חפים מפשע, ישראלים ופלסטינים. ונמשיך להצטער על כך שכאשר מעוותים את התמונה הגדולה - גם לא מקטינים את הסבל וגם מעניקים הצדקות לרצח הבא.
הראו לי מי המקור
קרל פון קלאוזביץ אמר שהמלחמה היא המשך המדיניות באמצעים אחרים. בהתייחס לישראל, התעמולה היא המשך המלחמה, באמצעים אחרים. הפעם מדובר בפרסום של מכון ווטסון מאוניברסיטת בראון, על מלחמת עזה. בעבר התייחסתי לפרסומי המכון ברצינות. ודווקא משום כך, הופתעתי לקרוא שלפי הפרסום החדש, 80 אחוז מההרוגים בעזה הם אזרחים. יש כמובן גם הפניה למקור המידע, כפי שנדרש בפרסום אקדמי. מדובר בידיעה שהתפרסמה בקיץ האחרון ב"גרדיאן", שלפיה צה"ל עצמו, כביכול, מודה שרק 8,900 מההרוגים הם אנשי חמאס. הפרסום המקורי, באתר ישראלי שמפרסם באנגלית, הוא של יובל אברהם, מיודענו מהסרט המניפולטיבי על מסאפר יטא, שטען שהמידע הגיע אליו מ"מקור מסווג". אלא שגם לפי הפרסום המקורי, צה"ל זיהה בוודאות 8,900 מחבלים בשמם, ולא טען שמדובר רק ב-8,900 מחבלים. הרי התפלגות הגילים של ההרוגים, לפי פרסומי חמאס, מגלה ש-72 אחוז הם גברים בגילי לחימה. ובכלל, ממתי "מקור מסווג" הופך לאסמכתא רצינית במחקר אקדמי? צה"ל עצמו, פירסם הודעה שמכחישה את הפרסום. אבל בפרסום של "ווטסון" אין זכר לתגובת צה"ל. פניתי לפרופ' נטע קרופורד (Neta Crawford), שחתומה על המחקר, וכן למכון ווטסון. בינתיים הם לא הגיבו.
אז מה היה לנו? ישראלי מהשמאל הרדיקלי פירסם מידע ממקור עלום. "הגרדיאן" הצטרף למניפולציה, שהפכה למקור במחקר אקדמי. והתוצאה היא עוד קיסם למדורת השנאה. כבר כתבתי כאן שיותר מדי אנשי אקדמיה הפכו לתועמלנים של חמאס. כמה עצוב שקיבלנו עוד הוכחה.








