השריפה הקטלנית התרחשה ב-13 בפברואר 1970. שבעה ניצולי שואה נהרגו, באירוע שזיעזע רבים. במשך שנים רבות כיווני החקירה הופנו לשמאל הקיצוני בגרמניה ולאיסלאם הרדיקלי, בעיקר מפני ששלושה ימים לפני ההצתה תקפו פלסטינים נוסעים ישראלים בנמל התעופה במינכן - פיגוע שבו נפצעה השחקנית חנה מרון באורח קשה. כעת מתברר שהתוקף, ככל הנראה, היה אנטישמי מהימין הקיצוני.
אתר ה"דר שפיגל" חשף אתמול כי ברנד ו', ניאו נאצי עם עבר פלילי עשיר, אחראי ככל הנראה למעשה.
לפי הפרסום, בתחילת השנה שעברה חבר בכנופית השודדים של ברנד ו' סיפר למשפחתו כי ברנד ו' (ששמו המלא לא פורסם), וחבר נוסף בכנופיה ניסו לפרוץ לחנות תכשיטים בגרטרנרפלאץ, סמוך לבית הקהילה היהודית - שם שכן בית האבות. המקרה אירע ערב לפני ההצתה. כשנסיון השוד כשל, ברנד ו' התחיל, כך לפי העדות, לקלל יהודים והבטיח כי הוא ישרוף את בית הקהילה.
הייתה רק בעיה אחת עם העדות הזו: ברנד ו' מת כבר ב-2020 וגם שני חברי הכנופייה האחרים כבר לא היו בחיים. אבל לפרקליטות במינכן המידע החדש היה מספיק כדי לפתוח תיקים ישנים של ברנד ו', לעיין בתיקי החקירות משנות ה-70, לבחון מחדש את הראיות ולראיין עדים שעדיין בחיים.
החקירה המחודשת חיברה קצה לקצה: בין היתר נשלפה עדות של עד ראייה שתיאר איש בדמותו של ברנד ו' סמוך למקום ההצתה בלילה הקטלני, וגם נבחנה מחדש עדות של שותפו לתא הכלא של ברנד ו', שטען כי האחרון הודה בפניו כי הוא אחראי להצתה. ברנד ו' ישב בכלא ב-1971 בעוון השתתפות בשוד. החוקרים, משום מה, לא מצאו לנכון לפעול על פי העדות של שותפו, שכבר מת מאז.
ברנד ו' נולד למשפחה אמידה. הוריו היו רופאי שיניים בדרום מינכן. הוא בילה חלק מנעוריו בפנימיות, והיה בולט באינטיליגנציה שלו ובמשיכה שלו לאלימות. בהשראת דודו שהיה באס-אס, והעניק לו ליום הולדתו ה-12 אקדח ופגיון שעליו היו חרוטות ראשי התיבות של "נוער היטלר" (HJ), הוא פיתח מה שחבריו לילדות מתארים כ"אובססיה להיטלר".
הוא הרבה לבקר במעון הקיץ של היטלר, החזיק בהרבה מהנאומים שלו בחדרו, וכשבגר הפך לעבריין. הוא נתפס לאחר שפוצץ שני תאי טלפון וביצע מספר פריצות בשנות ה-60, ולסוף נשלח לשש וחצי שנות מאסר בתחילת שנות ה-70.
על פי החשד, בליל ההצתה, ברנד ו' נכנס בקלות לבית הקהילה (מאז המקרה, הודקו סידורי האבטחה במוסדות יהודיים בגרמניה), עלה לקומה הרביעית עם פח נפט, ירד לקומת הקרקע בעודו שופך את הנפט על המדרגות. לפני דלת היציאה הוא הצית את האש. שישה יהודים נשרפו למוות, השביעי מת כשקפץ מחלון חדרו. לפי עדויות שמיעה, אחת מהדיירות צעקה בפולנית "הצילו, אנחנו נשרפים בחיים". אחד הניצולים, שהובהל לבית החולים עם מסיכת גז על פניו, אמר לחוקרים כי הוא שרד שבעה או שמונה מחנות ריכוז ובאחד מהם הוא איבד את אחת מעיניו: "חשבתי שבגרמניה אני אוכל להזדקן בשקט", הוא אמר, "לא חוויתי לילה כזה מימי".
