חסימת רכבו של אהרן ברק בידי מרדכי דוד וכנופייתו התניעה את הטקס הטלוויזיוני המסורתי: צד אחד מגנה ומזדעזע, הצד האחר שואל מדוע הצד הקודם נזכר רק עכשיו לגנות ולהזדעזע (או סתם צוהל) ובאמצע (כלומר היכן שעוד שואפים מדי פעם לייצג את האמצע) נמצא שופט בתחפושת של מנחה, אחד שיודע היטב שהוא טוחן מים אבל זה מה יש כרגע. כמה אפשר לנחש אם ומתי ארה"ב תתקוף באיראן, ואולי תיכף לא יהיו מכוניות לחסום כי אף רכב לא ייצא מהחניה.
אלא שהדיונים הללו, גם אם לעתים (לאו דווקא קרובות) נאמרים בהם גם דברי טעם על נורמות בסיסיות ויושרה אינטלקטואלית-מוסרית (ולא רק מאבקי סימטריה מתישים), הם לא יותר מזיכרון שריר שהולך ונחלש, שתפקידו להציג את הסיטואציה כבעיה שיכולה להיפתר: אלה יבינו שלא כל דבר ראוי גם במסגרת זכות המחאה ואלה יפנימו שאי אפשר להסתתר כל החיים מאחורי "למה לא גיניתם" ואז לחבק ולנשק בריוני קשקשים.
המהלך הזה קצת יותר מתוחכם מהקינות על "קיצונים בשני הצדדים", כי זה לא משנה שבהיבטים מסוימים אגף אחד גרוע אובייקטיבית מהאחר: מה שחשוב הוא להניח שקיים מכנה משותף בדמות רצון אמיתי לשבור את מעגל הקסמים המסויט הזה של "גינית"/"לא גינית"/"גינית בלשון רפה"/"רפי גינית" וכד'.
יש רק בעיה אחת: זה מאוחר מדי. כל מי שלא מסתמא מסיסמאות רואה שאין בנמצא רצון ו/או יכולת לקיים שיח כזה. יש לכך כל מיני סיבות, רובן אפילו לא קשורות לישראל והתופעה לא ייחודית לה.
מה שכן מחריג את ישראל הוא היותה קטנה וצפופה, פרט שלא מאפשר את מרחבי ההסתגרות שמאפיינים את הרשתות החברתיות ושאר הפלטפורמות שמזינות את הטרפת וניזונות ממנה (ווטסאפ, טלגרם, יוטיוב וכד').
במקרה כזה, ההתנגשות היא עניין של זמן והיא אכן מתבשלת פחות או יותר עשור (הנה עוד סיבה להשתומם מטרנד הנוסטלגיה ל-2016). מרדכי דוד, בהקשר הזה, הוא לא "מראה" אלא הבלתי נמנע. כשהבינה המלאכותית תבצע עוד קפיצת מדרגה - למשל ביכולת לחולל תכני פייק ברמת גימור גבוהה - יהיה עוד יותר שמח.
בתנאים האלה, מי שעדיין מאמין ששיחה נוקבת עם ח"כ/פאנליסט מפה וח"כ/פאנליסט משם בסוגיות הנ"ל עשויה להפיק משהו בעל ערך, יש לי תוכנית "הגירה מרצון" למכור לו. במקום, אפשר לומר לציבור בכנות: "יש תקופות כאלה בהיסטוריה, אפלות ומייאשות. הן לא תמיד נגמרות מהר ובעיקר הן לא נוטות להסתיים בטוב. דווקא בשל כך, רצוי לא לשגות באשליות בדבר חומרת המצב ולא לבזבז זמן יקר על הטחת הראש בקיר. שיהיה ערב שקט. או שנתראה בממ"ד".
