צפיית חובה
• "מל ברוקס, האיש בן ה-99" (HBO Max). שני חלקי התיעוד המסחרר של ג'אד אפאטו את קריירתו האינסופית של מל ברוקס, אולי היהודי הכי מצחיק אי פעם, עוברים כמעט בלי להרגיש: בעיקר כי כל הזמן מצחיק, מדי פעם מרגש (ומצחיק), לפעמים עצוב (ומצחיק) ומדי פעם גם מטלטל (ומצחיק).
צפיית רשות
• "טייק ד'את, פעם אחר פעם" (נטפליקס). שלושת הפרקים המגוללים את סיפור להקת הבנים הבריטית הגדולה של הניינטיז מביאים לא רק ארכיון מעולה אלא גם סיפור טוב באמת על ילדים חסרי סיכוי ממעמד הפועלים שקיבלו סיכוי והפכו להיות, בין השאר, רובי וויליאמס וגארי בארלו, לא בלי קשיים ניכרים בדרך. בקיצור, ייתכן שהסדרה טובה יותר ממה שהלהקה עצמה הייתה אי פעם.
• "טיפות של אלוהים" (Drops of god), עונה 2 (אפל פלוס). האם באמת יש המשך, או צריך להיות, לסיפור המקורי על בתו של אספן יינות אגדי והמתלמד היפני שלו (שהוא לא בדיוק לא בנו!), המתחרים ביניהם למי יש פלטה טובה יותר? אחרי עונה אחת מצוינת, העונה השנייה נאלצת להמציא את הסיפור מחדש. עודד רסקין הישראלי עדיין מביים בתנופה. תנו צ'אנס.
צפיית שנאה
• "המירוץ למיליון" (קשת 12). יהודה לוי בתפקיד אופי כמגיש תוכנית ריאליטי, לצד כל קלישאות הליהוק הידועות, מתניעים עוד עונה של הפורמט הכי רפטטיבי אי פעם. לחובבי מזרח אירופה, מכורי ריאליטי כרוניים, ילדים שדוחים בכוח את שעת ההשכבה וכל מי שאיבדו את היכולת או האנרגיה לחשוב על ערוץ שאיננו 12.
