אחרי שבוע שטילטל את הקואליציה והעמיד אותה שוב בסימן נפילה, סבורים כעת בסביבת ראש הממשלה שניתן יהיה לצלוח את אירועי חוק הגיוס והתקציב. כל זאת, גם אם החוק ייפסל לאחר מכן בבג״ץ - אופציה שהיא הטובה ביותר מבחינת נתניהו.
בינתיים, הקואליציה צלחה אמנם את הקריאה הראשונה של תקציב המדינה, אבל עדיין ממתינות לה מספר מהמורות בדרך להעברת חוק הגיוס: היעד לאישור הסופי שסומן לחוק, הוא בסוף השבוע השני לחודש פברואר, ומיד לאחר מכן תוכל להתפנות לאישור התקציב בסוף חודש מארס.
על פי לוח הזמנים ששורטט בקואליציה, כשברקע עדיין מחלוקות עמוקות בציבור ‑ התקווה היא להציג את נוסח חוק הגיוס בוועדת חוץ וביטחון בשבוע השני של החודש, עד 11 בפברואר, ולסיים את שלב ההסתייגויות עד 15 בפברואר. לאחר מכן, התכנון הוא להגיע לקריאה שנייה ושלישית במליאה עד 18-19 בפברואר ואז להתפנות להצבעות על תקציב המדינה עד 29-30 במארס.
כדי להשיג את היעד, מקווים כעת בקואליציה שאפשר יהיה לגשר על הפערים מול היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון מירי שור פרנקל.
החרדים מצידם ממשיכים לדרוש כי בחירת המסלולים עבור שירות צבאי לחרדים תהיה בידיהם והם יחליטו מה המסלול המועדף. בדרך זאת יוכלו גם לטעון שצה״ל לא העמיד מספיק מסלולים עבור החרדים ולכן אפשר יהיה להוריד את יעדי הגיוס. לדרישה הזאת מתנגדת באופן נחרץ היועמ״שית של הוועדה, מחשש ליצירת בלגן.
מחלוקת עמוקה נוספת קשורה להגדרה מיהו חרדי ומי יכול להיחשב ככזה, לצורך העמידה ביעדים שנקבעו עבור גיוס חרדים. הוויכוח נוגע להגדרת אורחות החיים, למספר שנות הלימוד במוסדות חינוך חרדיים ולגיל המתגייס. החרדים מתעקשים על הגדרה רחבה מאוד, שתכלול גם את מי שלא מקיימים אורח חיים חרדי, ואילו היועמ״שית מתעקשת על הגדרה צרה ומדויקת יותר.
לצד הניסיון להעברת החוק, יוצאים פעילים בנושא הגיוס יחד עם רבנים מהציונות הדתית בקריאה משותפת לקדם בחוק גם תמיכה במסגרות כמו ישיבות הסדר חרדיות ומסלולים דומים שצמחו מהשטח והביאו לגיוס מאות צעירים חרדים ללא כפייה וסנקציות.
בימים האחרונים נערך בירושלים מפגש ראשון מסוגו, בין רבנים ואנשי ציבור מהציונות הדתית לאנשי ציבור ויזמים מהחברה החרדית. את המפגש יזמה ד"ר עליזה בלוך עם מייסד רשת ישיבות ההסדר החרדיות "חדוותא" הרב יונתן רייס. בין המשתתפים היו גם הרב יעקב מדן ראש ישיבת הרב עציון, הרב בני קלמנזון, נשיא ישיבת עתניאל, הרב תמיר גרנות – ראש ישיבת “אורות שאול”, ורבנים נוספים מחלקיה השונים של הציונות הדתית.
במפגש טענו הפעילים החרדים כי קיימת התעלמות מקבוצה הולכת וגדלה של חרדים המעוניינים לשמור על זהותם החרדית מחד, ומאידך, לקחת חלק בסיפור הישראלי ולהתגייס"ל. המשתתפים קראו לדאוג לתמיכה וליווי בנשות ובמשפחות החרדים המשרתים ובחרדים המשוחררים ולהכיר בבידוד החברתי שהם חווים.
הרב ליאור אנגלמן שהשתתף במפגש אמר: "החברה הישראלית הולכת על 'הכל או לא כלום'. יש מסלולים שמעודדים גיוס כמו ישיבות הסדר חרדיות. באים האנשים שמובילים את היוזמות הללו ואומרים: 'תנו לנו תקציבים בחוק, תנו לנו מסלולי הסדר לחרדים, ולא רק לציונות הדתית’".
ד"ר עליזה בלוך אמרה: "מעבר לחוק ולעיסוק בו, צריך בראש ובראשונה לטפל במי שכבר מעוניין להתגייס, להושיט לו את היד ולאפשר לו את כל התמיכה - אם זה בתמיכה בישיבות ההסדר החרדיות, המכינות הקדם-צבאיות החרדיות, וארגונים שתומכים בנשות ומשפחות החיילים החרדים".
