כאשר שרה ג'סיקה פרקר וחברותיה לסדרה "סקס והעיר הגדולה" מתבגרות ומגיעות לגיל 50, הן יוצרות את הסדרה "פשוט ככה", שבה העיסוק התכוף בעונג ובחשק מיני מתחלף מטבע הדברים בשאלות שהן שואלות לגבי גיל המעבר, ההורמונים שנעלמו, הגוף שמשתנה והתשוקה שהלכה לאיבוד. והן לא לבד, כמובן. שינויים במיניות החל מהעשור השישי לחיינו מופיעים גם אצל נשים וגם אצל גברים, וצריך לדבר על זה ובעיקר ללמוד איך להתנהל בתוך המצב החדש, שיש לו, תתפלאו, גם צדדים חיוביים.
"בעשור החמישי והשישי לחיינו יש שינויים בתחושת המיניות ובתפקוד המיני שלנו", אומר פרופ' יואב פלד, מנהל המרכז לבריאות האישה בהוד-השרון של שירותי בריאות כללית ומנהל המרפאה לגיל המעבר במרכז הרפואי בילינסון. "לירידה הזו יכולות להיות סיבות רבות שנובעות מהשינויים ההורמונליים והגופניים בתקופה זו של החיים, וכן שינויים באורח החיים כמו אפקט הקן המתרוקן ושינויי תעסוקה וקריירה. כמובן גם לדימוי הגוף ולתפקודו יש השפעה על המיניות של נשים וגברים בשנים אלו.
"אצל נשים, החל מהפסקת הווסת שמגיעה בערך בגילי 50, יש ירידה הדרגתית בתפקוד השחלות ובהפרשת שלושת הורמוני המין העיקריים של האישה — פרוגסטרון, אסטרוגן וטסטוסטרון, לפי סדר זה. ההשלכות הן בין היתר תופעות של היעדר חשק, יובש בנרתיק, כאבים בחדירה וקושי להגיע לאורגזמה. גם אצל גברים בחצי השני של החיים ניכר שינוי בין הסדינים, שגם הוא נובע משינויים הורמונליים, אם כי מתונים יותר. אצל גברים, במקום זקפה יש שפיכה מוקדמת ומתחילים להופיע קשיי תפקוד שלא היו קודם לכן. וצריך להזכיר גם את החיים בזוגיות ארוכת שנים שנוגסת בתשוקה, כמו גם מצבים של מתח מתמשך, דיכאון וחרדה שמאפיינים את השנתיים וחצי האחרונות של חיינו בישראל ומשפיעים גם הם על המיניות".
אבל למרות כל זה, מדגיש פרופ' פלד, "רצוי מאוד שלא לוותר על המיניות גם כאשר היא מאתגרת אותנו, אלא ללמוד איך לשנות גרסה ולעורר אותה, למרות השינויים. המסר הוא שאנחנו בסדר גמור, ולא התקלקלנו, אלא אנחנו חווים בדיוק את מה שהטבע התכוון. כאשר מה שפעם התאים כמו דיסקו לרחבת ריקודים, דורש החל מהעשור הזה ריקוד אחר שיעורר את היצר ויחזיק את החשק. מיניות היא לא פריבילגיית נעורים, אלא כוח חיים שמומלץ לשמר, גם כאשר הקצב והתדירות איטיים יותר.
"החל מגיל 50, אצל שני המינים הליבידו הוא מראש עניין חמקמק שמנוהל על ידי רמת ההורמונים המשתנה, כמו גם על ידי השינוי ביכולת הטכנית לקיים יחסי מין. נכון שאצל כולנו איבר המין המשמעותי ביותר בכלל נמצא במוח, אך בד בבד על מנת להגיע לבריאות מינית טובה, יש צורך גם בתפקוד תקין של הפין אצל הגברים ושל הפות והנרתיק אצל הנשים".
מה קורה למיניות האישה בגילים הללו?
"לשינויים ההורמונליים והירידה בתפקוד השחלות יש השלכה אדירה על גופה של האישה בכלל, ועל מיניותה בפרט. זה קשור בעיקר בשני איברים משמעותיים: הראשון כאמור הוא המוח, שממלא תפקיד מרכזי במיניות, שכן הוא שולט בליבידו, כלומר ביצר המין, והאיבר השני הוא הפות והנרתיק", אומר פרופ' פלד.
לקחו את טעם החיים
יש לזכור שההשפעה של השינויים ההורמונליים ביחס למיניות בכלל ולליבידו בפרט שונה מאישה לאישה. יש נשים שיחוו ירידה דרמטית בחשק, ויש כאלו שיחוו ירידה מינורית או בכלל לא, ויש גם נשים שיחוו העצמה של מיניותן או של הליבידו שלהן מסיבות שונות דווקא בשלב זה של החיים.
"במצב של פגיעה בליבידו כשיש בהחלט נשים שהיו עד לא מזמן בעלות ליבידו גבוה, היעלמות החשק פוגעת באיכות חייהן. הן באות למרפאה ואומרות לי: 'דוקטור, נעלם לי החשק ואני מרגישה שלקחו לי את טעם החיים'. הן מדברות על זה בגלוי, וזה מפריע להן. ולעומתן יש את מי שהיעלמות הליבידו לא משפיעה עליהן והסקס לא חסר להן. זה מאוד אישי".
ומה באשר להשפעה של השינויים ההורמונליים על הפות והנרתיק?
"כאן האלמנט הקריטי הוא החזרת הבריאות הנרתיקית לאחר הירידה ברמת בהורמונים. הנרתיק מאוד 'אוהב' אסטרוגן, ובהיעדר ההורמון החשוב הזה, הנרתיק הופך להיות פחות גמיש, הרקמה הופכת להיות דקה והרטיבות הנרתיקית מצטמצמת. כל אלו יכולים לגרום לכך שקיום יחסי מין יהיה כרוך בקושי ובכאב הן במהלך היחסים וגם לאחר מכן. בטיפול אסטרוגני נכון ניתן להחזיר את כל התכונות הללו לנרתיק ולהחזיר את תפקודו התקין, גם בגילים מבוגרים וגם לאחר שנים של אי-נטילת הורמונים".
ומה המצב אצל גברים, אילו שינויים עוברים עליהם אחרי גיל 50?
"לגבר יש טסטוסטרון ברמה מספקת עד גיל מאוד מאוחר, ולכן אצלם גם אחרי גיל 50 הירידה ברצון ובחשק היא מתונה, אבל עם הגיל יש בהחלט ירידה בתפקוד אצל גברים ומופיעות בעיות זקפה בגלל הזדקנות מערכת העצבים וכלי הדם באזור הפין. במצב זה, קורה שלמרות שהגבר עדיין מאוד רוצה סקס, הוא לא מצליח להגיע לתפקוד שהיה לו".
אבל הרפואה באה לעזרתו עם תרופות המסייעות לזקפה, בחלק ניכר מהמקרים. לנשים אין עדיין תרופות שמחזירות את החשק.
"עד לפני פיתוח התרופות המסייעות לזקפה הייתה מעין הלימה בין הגברים והנשים: האישה לא רצתה, הגבר אולי רצה, אבל לא היה יכול. זה הוביל לוויתור על המיניות בתהליך טבעי והדדי של השלמה – אנחנו משתנים, הגוף משתנה, זה המצב החדש ונכנסים לתוכו יחד. אלא שהתרופות שמסייעות לזקפה שינו את המאזן הזה. ועם זאת, לצערנו, לבעיית הירידה בחשק אצל האישה טרם נמצא פתרון פשוט ויעיל".
עם זאת, מציין פרופ' פלד, ישנם מחקרים המראים שלחלק מהנשים תוספת הורמונים אנדרוגנים כמו טסטוסטרון יכולה לסייע בשיפור הליבידו, אולם עדיין אין המלצה גורפת לטיפול שכזה בכל הנשים. ובכל מקרה, מדובר בטיפול שחייב להיות תחת ליווי ופיקוח רפואי צמוד, לצד העובדה שמדובר בהורמון שגורר תופעות לוואי הכוללות שיעור יתר, שינוי בגוון הקול ועוד.
אז מה עושים? שוב אנחנו משלמות מחיר על הביולוגיה שלנו? ומה הבעיה להמציא ויאגרה לנשים?
"אכן בנושא זה הביולוגיה מקפחת את הנשים, וכרגע גם בשוק התרופות אין פתרון. הניסיון לפתח גלולת חשק לנשים לא נחל הצלחה רבה".
כבר לא הגביע הקדוש
הסקסולוגית המוסמכת ד"ר אנה חגית גלוחוב, מומחית ברפואת מין ומשפחה במחוז שרון-שומרון של שירותי בריאות כללית, אומרת שהיום, בתחום הסקסולוגיה, כבר לא מדברים על אורגזמה כעל הגביע הקדוש של המיניות בכלל ובאמצע החיים בפרט, אלא על כך שיחסי יחסי מין הם שילוב מספק של חשק, תפקוד ויחס.
"אישה שחוותה אורגזמה מטורפת, אבל הגבר שלה מפנה לה גב ונרדם מיד אחרי, או למחרת בבוקר אומר לה שהיא שמנה ומעליב אותה, שוכחת מהר מאוד את האורגזמה שהייתה לה לפני 12 שעות", היא אומרת.
ומה קורה עם הבדלי החשק בין גברים ונשים באמצע החיים?
"גם בטבע, החשק של הגבר הוא ספונטני, בעוד החשק של האישה הוא תגובתי, וכאשר עם הגיל יש אצל האישה ירידה באסטרוגן, זה משפיע עוד יותר על התגובתיות. מצד שני, העובדה שהחשק הוא תגובתי יכולה לשחק גם לטובתו של הגבר, כי זה כמו באכילה, שעם האוכל בא התיאבון. אז גם במיטה, אם הגבר יודע לגרום לאישה איך לרצות, הוא יזכה בסקס מצוין", אומרת ד"ר גלוחוב ומיד מרימה אוקטבה ופוסקת: "אבל לגרום לה לרצות זה לא באמצעות משחק מקדים, אלא זה כל מה שקורה הרבה לפני המשחק המקדים. זה היחסים והפעולות שהוא יעשה בשגרה כדי לגרום לה להרגיש נחשקת ובטוחה במחיצתו".
שגם הוא, לא נשכח, עובר שינויים שמשפיעים על המיניות שלו.
"נכון, גברים באמצע החיים, כדי להשיג את אותה זקפה שהייתה להם לפני 30 שנה, צריכים דברים אחרים, כמו גירוי יותר ממושך ויותר חזק, כמו להיות בכושר גופני מספק כדי לבצע את הפעילות הפיזית במהלך האקט והתנועות שהוא דורש, עם עליית הדופק ולחץ הדם. וכמובן זה לא רק להשיג זקפה, אלא גם לשמור עליה".
ואיפה גברים ונשים צריכים לעבוד חזק ביחד כדי לשמר אל המיניות בזוגיות ארוכת שנים? כאן, אומרת ד"ר גלוחוב, לא יעזור שהגבר יתקתק את מטלות הבית או יקנה מתנות כמשחק מקדים למשחק המקדים, כיוון שבזוגיות ארוכת שנים צריך למצוא שוב ושוב את הגירוי החדש שעוד לא נשחק ושמפעיל את שני בני הזוג. "אנחנו יודעים שהגירוי הכי חזק ביחסי מין הוא גירוי שנובע מהחדש, מהלא-מוכר, ולכן צריך לחשוב על משהו שלא היה קודם, ולהרחיב אופקים בתוך היחסים".
ואת מאמינה שאפשר לעורר ולחדש תשוקה אחרי 30 שנה?
"אני אענה דווקא מהמקום של ההכרח. תחום שאני פועלת בו הוא שיקום מיני לגברים אחרי ניתוח ערמונית. ברוב המקרים מגיעים אליי גברים וזוגות שתיפקדו טוב מבחינה מינית, ואחרי הניתוח, בהשפעת הפעולה הרפואית, התפקוד הזקפתי שלהם יורד, וצריך לחשב מסלול מחדש ביחסי המין. אצל זוגות רבים זו הפעם הראשונה בזוגיות שצורך כזה נמצא על השולחן, ופתאום זוגות שהם שנים רבות יחד צריכים ויכולים למצוא אופקים חדשים במיטה, וכאשר יש אהבת אמת ורוצים לעשות טוב האחד לשני, מוצאים את הדרך וזה בהחלט עובד. החידוש הזה הוא משהו לקחת גם למצבים אחרים בחיים, שבהם אין אילוץ רפואי", היא אומרת.
רודפים אחרי הלייקים
גם לימור בנדל, מטפלת זוגית ומומחית ביצירה ושימור של תשוקה וחשק בזוגיות, אומרת שהמפתח למיניות טובה בגילי אמצע החיים הוא להבין שצריך לעדכן גרסה ולא לוותר על האינטימיות.
"זוגות מגיעים אליי לאורך השנים בגלל פערים שנוצרו במיניות בזוגיות. אני רואה בקליניקה מצבים שבהם הטרדות של היומיום מובילות לריחוק בין בני הזוג, מה שהופך את הזוגיות לתפקודית-תפעולית לניהול הבית, ולאיבוד המרחב הארוטי, שהוא קריטי למיניות משגשגת ותשוקתית, וכאשר הוא נפגע, אנחנו מחפשים איך להרגיש אהובים באמצעים אחרים, מעבירים את החיים לרשתות, למרדף אחרי לייקים, וזה השלב שבו מתפתחים גם הרומנים מחוץ לזוגיות".
כדי לשמר את המרחב האינטימי הזוגי, בנדל מדברת על טקסים יומיומיים שיתמכו במיניות וברצון ההדדי. "האסטרוגן שחסר לנשים בגילים הללו אחראי גם על ויסות הורמונים אחרים בגוף שתומכים במיניות, כמו למשל האוקסיטוצין, שהוא הורמון הקרבה והאהבה, ומשפיע גם על העוררות המינית. בן או בת הזוג נכנסו הביתה? תניחו את הטלפון, וגשו לחיבוק ארוך שמשחרר אוקסיטוצין. שבו לדבר על היום שלכם, תסתכלו בעיניים, שתפו במה שעבר ותנו מקום לביטוי רגשי. במקום להיכנע לגיל, נצלו את היתרונות שלו — אנחנו בני 50 ומעלה, הילדים כבר גדלו או יצאו מהבית, ויש את האופציה לתכנן בריחות זוגיות מתוך החיים, שגם מאזנות את הלחץ שאנחנו חיים בו. ולכן תכננו חופשות זוגיות כדי שהמוח יתעורר וידע שיש לו למה לחכות מעבר לשגרה המוכרת והשוחקת", אומרת בנדל ומכניסה למשוואה גם את הסטרס היומיומי.
"צריך לזכור שהפרשת הקורטיזול, שהוא הורמון הסטרס, היא גורם מספר אחת לירידה חדה בחשק המיני של האישה. ולעומת זאת, ככל שהאישה יותר נרגעת ונמצאת במרחב ארוטי בטוח מבחינתה, המיניות חוזרת", אומרת בנדל ולפתע מטילה פצצה: "אבל עזבי חופשות, רוב הזוגות לא באמת יודעים לעשות סקס, וזה לא באשמתנו, אלא זה בגלל שאף אחד לא לימד אותנו מה זו מיניות טובה. סקס אצל רבים מסתכם רק בחדירה, לשם מכוון הגבר תוך התעלמות ממנגנון המיניות המרכזי של האישה, שמבוסס על העונג החיצוני של הדגדגן. בגלל הבולשיט שמוכר לנו הפורנו לאורך השנים, גברים חושבים שהזקפה היא זו שמביאה לאישה את האורגזמה. ואני אומרת לגברים, לכו תלמדו על האנטומיה הנשית, זה המינימום של המינימום".
ולכן, וכדי להציל את המיניות בתוך היחסים, בנדל מדברת על החובה לעדכן גרסה במיטה, ממש כמו שמעדכנים גרסה בטלפון או במחשב: "בגיל 50 ומעלה אי-אפשר לעשות סקס כאילו אנחנו בני 20 ולכן חובה לעדכן גרסה, להבין שהסקס לא יקום או ייפול על זקיפות האיבר, אלא שדרושה פה התנהלות אחרת. כשאישה לא חווה סיפוק מיני ואורגזמות, היא לא תהיה מעוניינת במין, נקודה", מזכירה בנדל, ואומרת שגם את בעיות הזקפה אפשר וצריך לנצל לטובתנו בגילים הללו.
ברור, הטבע חכם מאיתנו, אבל אז המציאו את הוויאגרה.
"גברים שאחרי גיל 50 כבר לא עומד להם, לא מבינים שזה בעצם פועל לטובת העניין", היא צוחקת. "סוף-סוף הם מגיעים למצב שאני קוראת לו: 'איבר רך זה מבורך'. הרפיון ההדרגתי בזקפה זו בדיוק ההזמנה של הטבע לעדכון גרסה, כי בזכות העובדה שהזקפה נפגעת, זוגות יכולים סוף-סוף להגיע למיניות שאינה מבוססת חדירה ומטרה. חובה על גברים ונשים בגילים 50 ומעלה להבין שהמיניות עכשיו היא אחרת, פתאום משהו מאט את הקצב, המיניות מקבלת הזמנה לאופי אחר, להעמקה, ודברים משוגעים מתחילים להתרחש במרחב הזה".
גם לתזונה יש תפקיד
גם תזונה חשובה לשימור החשק, אומרת המטפלת הזוגית לימור בנדל, שמלמדת נשים תזונה של גיל המעבר, שתומכת באיזון הורמונלי ורטיבות נרתיקית. איך עושים את זה? אוכלים בכל יום שני אגוזי ברזיל, אצות נורי, סרדינים, ביצים, שוקולד מריר, פירות יער, קינמון וג'ינג'ר. אצל גברים, שילוב בתפריט של סלרי או שתיית שוט של סלרי, וכן של אכילת דלעת באופן קבוע, הוא עניין שתומך במיניות, מחזק זקפה ותורם לזרימת דם מואצת. כמובן, כל ההמלצות מחייבות סנכרון עם המצב הרפואי.
