"חלמתי וחלמתי על כוכבות קולנוע, על כל דבר יפה בעולם", אמר בשעתו מעצב האופנה ולנטינו גרוואני, שהלך לעולמו החודש בגיל 93. המילים האלה הושמעו בתצוגת ההוט-קוטור של בית האופנה שלו, שנערכה בשבוע שעבר בפריז ונפתחה במחווה לפועלו ולקודים האסתטיים שהוא ניסח. חלל התצוגה התכתב עם התמה הקולנועית שהשפיעה על המייסד ולנטינו, כמו גם על הקשר ארוך השנים של יורשו, המעצב אלסנדרו מיקלה, עם הוליווד.
הבגדים בעיצובו של מיקלה התרחקו מהדי-אן-איי של המייסד. הוצג אוסף שמלות תיאטרלי עם השראות אקזוטיות ומסע בין תקופות: מאזכורים וציטוטים למעצב פול פוארה מתחילת המאה ה-20 ועד שימוש בנוצות צבעוניות ובבדי קטיפה וברוקד בצלליות גדולות מהחיים.
התצוגה של ולנטינו, שנערכה במסגרת שבוע ההוט-קוטור בפריז לאביב-קיץ 2026, הייתה מגובשת ומקורית, מה שקשה לומר על שתי התצוגות המדוברות האחרות שהתקיימו – של מתיו בלייזי לשאנל ושל ג'ונתן אנדרסון לדיור. כל אחד מהשניים הציג גישה אחרת: בלייזי הלך על בטוח בקולקציה יפה אך נעדרת שיאים; אנדרסון הלך על כל הקופה בקולקציה עמוסת ציטוטים, צבעים, צלליות ושמלות בלוניות שביקשו להגדיר מחדש, לא תמיד בהצלחה, את ההוט-קוטור התיאטרלי של דיור מתחילת שנות האלפיים. אלה לא היו קולקציות גרועות. להפך, היו בהן רעיונות עיצוביים טובים, אך הן בעיקר ייזכרו בשל החתירה תחת סגנון המותג. שני המעצבים, כך נראה, השילו מכתפיהם את הכובד של שמות בתי האופנה והציגו קולקציות שמבקשות לקחת את ההוט-קוטור המסורתי לעתיד, משוחרר מהאחריות לעצב תחת השמות "גבריאל (קוקו) שאנל" ו"כריסטיאן דיור".
1 צפייה בגלריה
התצוגה של דיור. קולקציה עמוסת ציטוטים, צבעים, צלליות ושמלות בלוניות
(Benoit Tessier, REUTERS)
בעוד אצל אנדרסון אפשר ורצוי היה לערוך את הקולקציה באופן אגרסיבי יותר – אצל בלייזי, שהציג עיצוב מופנם, מתוחכם ורגיש, אפשר היה להגדיל את הווליום, בכל היבט, כדי ליצור את אפקט הקוטור המתבקש. בלייזי פרט על הרגש; אנדרסון ביקש לחווט מחדש מלאכת יד עם שכלתנות ואינטלקטואליוּת עיצובית. ימים יגידו אם לקוחות הזהב של שני המותגים יאמצו את המהלך או יגרמו למעצבים לחשב מסלול מחדש.
הכתבה המלאה – בערוץ האופנה של ynet
