מָה לֹא בָּרוּר פֹּה?
אוּלַי לֹא בָּרוּר שֶׁפְּעֻלַּת נְקָמָה
הִיא פְּעֻלָּה
טִבְעִית?
חִיּוּבִית?
אָז צָרִיךְ לְדַבֵּר עַל זֶה.
אוּלַי זֶה בָּרוּר שֶׁיַּהַרְגוּ אוֹתָנוּ
וַאֲנַחְנוּ לֹא נָגִיב?
אָז יֵשׁ עַל מָה לְדַבֵּר.
יֵשׁ מָה לִלְמֹד.
בְּכָל אֹפֶן, הוּא חָשׁ אַחֶרֶת.
רַבִּים אֶצְלֵנוּ חוֹשְׁבִים כָּךְ.
אֶצְלְכֶם עֲדַיִן לֹא הַכֹּל מְבִינִים
לְאָן פְּנֵי עַם יִשְׂרָאֵל.
תּוֹרָה הִיא
וְלִמּוּד הִיא צְרִיכָה.
וְאֹמֶץ.
לֹא פָּחוֹת מִשֶּׁל רַב כַּהֲנָא נִכְנַס
תַּחַת מִטָּתוֹ שֶׁל רַב –
שַׁח,
וְשָׂחַק וְעָשָׂה צְרָכָיו –
לָמַד:
דֶּרֶךְ גֶּבֶר
בְּאִשָּׁה.
לֹא לְכֻלָּם יֵשׁ אֹמֶץ לַעֲשׂוֹת
מָה שֶׁהוּא עָשָׂה –
בָּרוּךְ הַגֶּבֶר.
חָשׁ אֱלֹהוּתוֹ –
מְכַוֵּן –
רְצוֹן ה׳.