שלושה חודשים לאחר שהחלה חקירתה של הפצ"רית לשעבר יפעת תומר-ירושלמי, לאחר חשיפת פרשת הדלפת הסרטון משדה תימן, הודיעה אתמול המשטרה כי צוות החקירה סיים את פעולות החקירה העיקריות. המפכ"ל, רב-ניצב דני לוי, החליט לא להעביר את חומרי החקירה ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה אלא ליועמ"שית משרד המשפטים יעל קוטיק – ובהתאם לחוות דעתה, לגורם בדיקה מוסמך וחיצוני, שיבחן את הצורך בהשלמות חקירה או בהגשת כתבי אישום נגד חשודים.
שעות ספורות לאחר מכן ביקשה יועמ"שית משרד המשפטים מהמשטרה השלמות מידע אודות אנשיה של בהרב-מיארה והפרקליטות שמסרו עדות בפרשת הפצ"רית, כדי להכריע באשר לניגוד העניינים האפשרי שלהם. במכתב שכתבה קוטיק ליועמ"ש המשטרה תת-ניצב אלעזר כהנא, היא ציינה כי "נדרש מידע לעניין מהות גורמי המשרד שעשויה להיות להם זיקה למיצוי ההליך הפלילי. ככל שתעבירו לנו את המידע הדרוש, יהיה בידנו לבחון מחדש את העמדה ביחס לניגוד העניינים הפרטני והמוסדי".
העברת ממצאי החקירה לקוטיק במקום לבהרב-מיארה מציתה מחדש מחלוקות משפטיות וחוקיות. עד כה בהרב-מיארה הורחקה מהחקירה בשל חשש לניגוד עניינים, אך לאחר שקבע יועמ"ש המשטרה שלא הייתה מעורבת בהדלפה – החוק קובע כי יש להעביר את החומרים להכרעת גורם המוסמך – הגדרה שקוטיק לא עונה עליה.
בעיה נוספת שנחשפה בעבר היא מעמדה הפורמלי של קוטיק בתפקידה המקצועי לצד מעמדה הלא-פורמלי כמקורבת לשר המשפטים יריב לוין. בינתיים, החלטת המפכ"ל להעביר אליה את ההכרעה בתיק מכילה בתוכה הנחה שהחקירה לא בהכרח הסתיימה, שכן הוא ציין שאולי יידרשו השלמות חקירה. כך נותר פתח חוקי למשטרה, שכן במקרה כזה היועמ"שית שוב לא תוכל להיות מעורבת, ושוב נותרת השאלה מי יהיה הגורם שילווה את החקירה.
מקורות משפטיים בכירים ששוחחו עם "ידיעות אחרונות" הסבירו כי החלטת המפכ"ל יוצרת תסבוכת חוקתית ופוליטית. פסק הדין של בג"ץ שהתיר ללוין למנות "חוקר מיוחד" שילווה את חקירת הפצ"רית הסתמך גם על חוות דעתה של היועמ"שית של משרד המשפטים, שהצביעה על חשש לניגוד עניינים מצד בהרב-מיארה.
גורמים בקואליציה, בראשם השר לוין והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, טענו שבהרב-מיארה ידעה על הדלפת הסרטון משדה תימן ולכן היא מנועה ממעורבות בחקירה. בג"ץ קבע במפורש, כפי שנכתב, ששר המשפטים יכול למנות "מלווה" לפרשה שיפקח על חקירת המשטרה בשל הרחקת היועמ"שית – אך לוין לא הצליח למנות מלווה מכיוון ששני השופטים בדימוס שרצה למנות לא עמדו בתנאי הסף שהציב בג"ץ, ואחרים שקיבלו הצעות מצידו סירבו.
לצד זאת, קבע בג"ץ כי בהרב-מיארה לא תהיה מעורבת רק בכל הקשור לחקירה. כמו כן, צוין כי אם יתברר שהיא לא מעורבת – כפי שאכן קרה – ממצאי החקירה יעברו אליה ואל הפרקליטות לצורך קבלת החלטה סופית האם להעמיד את הפצ"רית לשעבר לדין. גורמים משפטיים בכירים הסבירו כי בשלב זה היה המפכ"ל צריך להעביר את החומר להכרעת היועמ"שית ופרקליט המדינה עמית איסמן כפי שהחוק מצווה.
הסמכות להעברת חומרי חקירה לגורמי התביעה מוסדרת בחוק סדר הדין הפלילי, שקובע כי לאחר שהמשטרה ניהלה חקירה עליה להעביר את הממצאים לתובע מוסמך: פרקליט מחוז או תובע משטרתי. בדין אין הסמכה למי שלא חוסה תחת מטריית הייעוץ המשפטי לממשלה לנהל הליכים פליליים ולשקול הגשת כתבי אישום, ובטח שלא להגיש אותם. לכן, מי שיכול להכריע בעניין ההעמדה לדין של פרקליט צבאי ראשי הוא היועץ המשפטי לממשלה.
בהרב-מיארה אימצה את עמדת היועמ"שית של משרד המשפטים בנוגע לחשש לניגוד עניינים, והדירה את עצמה ואת אנשי לשכתה מליווי החקירה – עמדה שאומצה גם בבג"ץ. אולם החלטת המפכ"ל להעביר את ממצאי החקירה לקוטיק, המקורבת לשר המשפטים, מעוררת מחדש את החשש כי לוין ינסה באמצעותה למנוע את חזרתה של בהרב-מיארה לטיפול בתיק ואף לעכב את המשך החקירה, נוכח טענתו – בדומה לבן גביר – כי היועמ"שית הייתה מעורבת בפרשה.
על רקע המשבר החוקי המתמשך, אמר אתמול גורם משפטי בכיר כי "נראה שגם הפעם יידרש בג"ץ להכריע בסוגיה, ואכן הוא אמור להכריע בעניין הכללי של מינוי תובע מיוחד בחודש מאי".
