ימים לפני פתיחת המשא ומתן, אירעו אתמול תקריות חריגות על רקע המתיחות הרבה: מטוס 35-F של צבא ארה”ב הפיל כטב”ם איראני שטס לכיוון נושא המטוסים לינקולן בזמן ששטה במרחק של 800 ק”מ מאיראן בים הערבי. בצבא ארה”ב אמרו כי הכטב”ם טס עם “כוונה לא ברורה” והוסיפו כי לא היו נפגעים או נזק. בתקרית נוספת, סירות מהירות של משמרות המהפכה וכטב”ם התקרבו למכלית שנושאת דגל ארה”ב במצר הורמוז והורו לה לעצור. המכלית הגבירה את מהירותה והצליחה להגיע לספינת מלחמה אמריקנית, שליוותה אותה למקום בטוח.
במקביל, פורסם כי באיראן איימו לא להשתתף בשיחות שצפויות להתקיים ביום שישי הקרוב בטורקיה. באתר החדשות האמריקאי “אקסיוס” דווח כי האיראנים רוצים להעביר את השיחות מאיסטנבול לעומאן. גורם ישראלי שמעורה בפרטים מסר כי גדל הסיכוי לתקיפה אמריקאית. הסיבה לכך היא שהאיראנים הבינו שהטבעת האמריקאית סוגרת עליהם וכנראה שהגיעו למסקנה שהפור נפל ולכן לא נרתעים מפרובוקציות כדי להרוויח פנימה בבית. עם זאת, שוב דבר עדיין לא סגור וייתכן שהאיראנים בסופו של דבר יסכימו להגיע לטורקיה בתנאים של האמריקאים. אתמול נפגשו השליח האמריקאי המיוחד סטיב וויטקוף עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראשי מערכת הביטחון. הפגישה ארכה כשלוש וחצי שעות ובמהלכה הם דנו גם בנושא האיראני. ראש הממשלה הבהיר את עמדתו שאיראן הוכיחה פעם אחר פעם שלא ניתן לסמוך על הבטחותיה.
אם המשא ומתן בכל זאת ייצא לפועל, סביר להניח שניכנס לסבבי משא ומתן שיימשכו כמה שבועות לפחות אם לא חודשים. במצב כזה נשאלת השאלה מה ארה"ב תעשה עם הארמדה הענקית שצברה באיזור – ושהבאתה עולה עשרות מיליארדי דולרים. צריך לעקוב אחרי הצעדים האמריקאים בשטח ולראות האם טראמפ יחפש הזדמנות לעשות דה–אסקלציה, כגון להסיג את נושאת המטוסים לינקולן או לשנות את הנתיב שלה. כמו כן צריך לראות איך תיראה הפגישה הראשונה בין וויטקוף לבין שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י, מה שישליך על המשך הדרך.
אסור לוותר
לפי הרמזים שאיראן מפזרת, המשא ומתן לא יהיה כל כך פשוט. גם אם איראן מוכנה לפשרה בעניין הגרעין, בכלל לא בטוח שזה מה שארה"ב מצפה: דהיינו עצירה מוחלטת של תכנית הגרעין, עצירת ההעשרה והוצאת החומר המועשר שנצבר בידי איראן (לפחות 450 ק"ג) שמוסתר באתרים שהופצצו על ידי ישראל וארה"ב. בכירים שמעורים בנושא אומרים, כי יש כרגע תנאים לסחוט מהאיראנים ויתורים שאי אפשר היה לסחוט קודם. בשביל זה האמריקאים צריכים להיות נחושים ולא למצמץ. העובדה שטראמפ שלח לשיחות באיסטנבול את חתנו ג'ארד קושנר היא סימן טוב מאוד, כי הוא הרבה יותר בעניינים מוויטקוף ועד עכשיו הוכיח הצלחה: ראינו את זה בהצלחה שלו ליצור תנאים להפסקת אש בעזה, החזרת החטופים והסכמי אברהם. הוא יותר טוב בלנווט את המשא ומתן. וויטקוף לדעת רבים בישראל חלש יותר – יותר פשרני, ותרני, רגשני ולא מבין את המאטרייה.
החשש הגדול בישראל הוא שהאמריקאים יתגמשו ויוותרו על 2 או 3 מ-4 התנאים שהציבו: הם יתעקשו על עניין הגרעין אך יוותרו בעניין הטילים הבליסטיים, בעניין קמפיין הטרור והסיוע לפרוקסי והמשך הפגיעה במפגינים. בישראל יאמרו לוויטקוף שחייבים לתבוע מאיראן נטישה מוחלטת של תכנית הטילים הבליסטיים וויתור על האורניום המועשר. "אסור לוותר להם על הגרעין", אמר בכיר ישראלי.
חולשה אמריקאית
יש בכירים שסבורים שאם האמריקאים יסחטו עצירה של תכנית הגרעין, עצירת ההעשרה והוצאת החומר המועשר – זה יהיה הישג חשוב. אפשר להטיל סנקציות חדשות על איראן בעניין הטק"ק (טילי קרקע-קרקע). בישראל די בטוחים שאיראן לא תסכים לוותר על הסיוע לפרוקסי – זה מהות המשטר, להפיץ את המהפכה השיעית. בשבילם לוותר על זה זה לסגור את הבאסטה. הם לא יוותרו על ההשפעה האיזורית שלהם מול הטורקים והערבים.
צריך לשאול איך האיראנים רואים את ההגעה של האמריקאים לשיחות. התשובה לכך לא מעודדת: האיראנים מפרשים את זה כחולשה אמריקאית. עצם פתיחת המו"מ בעייתית וכך גם העם האיראני מפרש את זה. טראמפ הבטיח למפגינים שהעזרה בדרך ואכזב אותם. עצם זה שמתחיל מו"מ נותן לאייתולות אוויר לנשימה. האמריקאים לא מסכימים לניתוח הזה. אם האיראנים יעשו תרגילים ולא יסכימו לתנאים שטראמפ הציב להם – הם יגלו אמריקה נחושה עם נבוט גדול מוכן. ייתכן שטראמפ רוצה לבנות לגיטימציה בינלאומית מול מדינות המזרח התיכון ולומר להם: ניסיתי בטוב והאיראנים לא הסכימו להתפשר אז עכשיו אין לי ברירה אלא לפעול ברע, בדיוק כמו שהיה עם ונצואלה.
