מאז שניתנה התורה לישראל ושם נכתב שמהדורה מרכזית צריכה להימשך שעה וחצי גם ללא אירועים דרמטיים, כמעט שלא ניתן למצוא פורמט מגזיני שטרם נוסה במטרה לחזק את החלק השני של המהדורה, זה שאמור להחזיק/לקבל את הצופים והצופות לקראת הכסף הגדול של הפריים טיים. בעשור הקודם הטרנד היה "סדרת כתבות", לצד פינות קבועות בנושאים ספציפיים. אחר כך באו כל מיני פיתוחים שהתלכדו עם תהליך הפיכתם של הכתבים והכתבות לטאלנטים.
באופן טבעי, הדומיננטיות של חדשות 12 מקנה לו יכולות עדיפות על פני המהדורות המתחרות, וכך נולדו לאורך השנים מוצרים מצליחים כמו "הנוכלים" של אדוה דדון ו"המבקר" של יוסי מזרחי, לצד פרויקטים דוקומנטריים מושקעים כמו "ימי בנימין" של עמית סגל ו"עזה כמוות" של יאיר שרקי. אם כבר אין דרך חזרה לעולם של מהדורות קצרות יותר, הנ"ל מהווים דוגמה לניצול נבון של הזמן והמשאבים. לפחות עד עכשיו, קשה לומר זאת גם על "המוסף" שהושק שם השבוע.
הצורך של חדשות 12 בריענון מובן נוכח קריאת תיגר חדשה יחסית, בדמות סיום המהדורה של ערוץ 14 ותחילת ה"פטריוטים" כבר בתשע. "המוסף" נועדה להדק את התפר הזה, שממילא מוקדש בדרך כלל לתכנים "רכים" כביכול, עם עוגן שיתמקד בנושאים שלא יבריחו את הקהל הרלוונטי לזרועותיו של ינון מגל ושות', או לחילופין יקבלו בברכה את הנוחתים והנוחתות לקראת הפרק החדש של "המירוץ למיליון": אוכל, בריאות, טכנולוגיה, טיולים. לגיטימי, גם אם לא חדשני במיוחד.
אלא שהכתבות ששודרו בינתיים מעלות את התהייה מה בדיוק "המוסף", ובכן, מוסיף. בפרומו הכריזה יונית לוי חגיגית ש"סיום המהדורה המרכזית עומד להיראות אחרת לגמרי". אם היא צודקת, זה משום שהכתבות הללו אכן נראות, הן בקונספט והן בביצוע, כמו שריד מהעבר: הכתבה הראשונה, למשל, הייתה "השווארמות הכי טובות שאתם חייבים להכיר" (כשהמסגור, מעניין למה, התעלם מזה שהכתבה בעצם עסקה בשווארמיות של דלית אל-כרמל). אכן, בשביל זה צריך "מוסף". הכתבה השנייה סיפרה על תרופות שאמורות לעכב אלצהיימר, שמסוקרות מזה כמה שנים אבל רק אצל יואב אבן אפשר לשמוע שאלה כמו "את באמת לא זוכרת באיזו שנה אנחנו?". תנוח דעתו: נוכח סוג כזה של כתבות, גם אנשים צלולים ב-200 אחוז עלולים להתבלבל.
אמש הגיעה תורה של הטכנולוגיה, שבימינו זה כמובן "משהו על AI", ובמקרה זה בחינת הביצועים של הבינה המלאכותית היכן שנהוג להיוועץ בבני אדם. הכתבה אמש העלתה בגורל את התזונה ואימון הכושר, מה שהיה מעט אירוני נוכח היותה של הכתבה דלת קלוריות וקצרת נשימה. פחות "המוסף" ובקושי "תוכנית חיסכון". מצד שני, לפחות עכשיו יש כיוון לשבוע הבא: האם לבינה המלאכותית יהיו רעיונות יותר טובים לפורמט מגזין.
בקטנה
הצטרפותה הרשמית של נועה קירל לעונה הבאה "דה ווייס" (אחרי שנחשפה ב-ynet) מסמנת את תוכנית הריאליטי השלישית שבה תשתתף הזמרת כשופטת (לצד "גוט טאלנט" ו"בית ספר למוזיקה") בתוך שמונה שנים (כן, היא התחילה בגיל 16). גם סטטיק, שמצטרף אליה, יסגור תוכנית ריאליטי שלישית בתשע שנים (אחרי "הכוכב הבא" ו"הזמר במסכה"), ולשניהם יש הרבה יותר ותק בפאנלים מהשופט השלישי, עידן רייכל, למרות שהוא המבוגר משניהם. מעניין אם לפחות הוא יכיר בעיקרון הסניוריטי.
