במהלך השבועות הקרובים צפוי בג”ץ להכריע באחד התיקים החשובים ביותר לשימור הדמוקרטיה בשנים הקרובות. האם ישראל תמשיך להיות מדינה שבה המשטרה היא ממלכתית וא-פוליטית או שתינתן לגיטימציה לכינון משטרה שבמקום לשמור על הסדר ולהגן על האזרח מפני שרירות השלטון, תהפך למשטרה של השלטון נגד חלק מהאזרחים. בלשון פופוליסטית, ניתן לקרוא לזה "מדינת משטרה".
בניגוד לטענות "מכונת הרעל", ראש הממשלה נתניהו לא נדרש לפטר את בן גביר מהממשלה. בית המשפט לא מתכוון לרדת לזווית הפוליטית. בנוסף, אין מדובר בפיטורי בן גביר כמו שראש הממשלה המנוח יצחק רבין נאלץ, במצוות בג"ץ, לפטר את השרים אריה דרעי ורפאל פנחסי, מכיון שהתגבש נגדם כתב אישום. ראש הממשלה נתניהו נדרש להעביר את בן גביר לתפקיד אחר בממשלה, שר שאינו אחראי על אכיפת החוק.
העותרים למען פיטורי בן גביר, וכן היועצת המשפטית לממשלה, טוענים שכלל אין להשוות את פיטורי דרעי ופנחסי למקרה של בן גביר. המשך כהונתם אז והיום נתפסה כפגיעה נקודתית באמון הציבור. לשיטתם, מקרה בן גביר חמור פי כמה. מדובר על הצורך למנוע פגיעה בממלכתיות, במקצועיות ובא-פוליטיות שנדרשות מגוף כה חשוב במדינה דמוקרטית.
החלטת העליון להוציא צו על תנאי היא דרישה מראש הממשלה, שמינה את בן גביר לתפקיד, שיואיל להיכנס לאירוע ולומר לציבור מה עמדתו בשאלת עצמאות המשטרה (מחר גם עצמאות השב"כ וצה"ל). האפשרות השנייה היא שיתחמק, מכיון שהוא תלוי כליל בבן גביר לשם שימור שלטונו. אותו צו מכריח את נתניהו להתעלות מעל השיקולים הללו. בניגוד לסאגת דרעי ופנחסי, מדובר בהעברה מתפקיד של שר שבז לחוק, לנוהג ולמסורות שלאורם צעדו כל שרי המשטרה/ביטחון הפנים מאז קום המדינה.
כבר עם כינון ההסכם הקואליציוני עם השר בן גביר, כפה האחרון שינוי חוק שהעיד על כוונותיו להפוך את המשטרה מכזו שפועלת על פי אמות מידה ממלכתיות, למשטרה הסרה למרותו. בג"ץ שנדון אז ועסק בסוגיית כשירות מינויו של מי שהיה עבריין, העניק לו צ'אנס ואת חזקת החפות של מי שבגר והתגבר על נעוריו הכהניסטיים, מתוך תקווה שהמינוי אפילו ייטיב את דרכיו. אלא שכל תקווה וכל סיכום עם השר נכתבו על קרח. השר התכחש לסיכומים והתערב באורח בוטה במינויים ובהחלטות מבצעיות האסורים עליו. בתחכומו התקשורתי, הוא אותת לאחרון השוטרים: אין יותר כללים ומסורת של פעילות מקצועית וממלכתית. מינויים וקידומים יעשו על פי נאמנות, פיזור הפגנות יהיה על פי קריטריונים פוליטיים. השחיקה השיטתית הזו הובילה לפגיעה מהותית בתפקוד המפכ"ל דני לוי שמתפקד כנטוש בלי כוחות. המפכ"ל היום הוא איתמר בן גביר.
עתה מתגלגלת הסוגיה לבג"ץ, שמוכה אף הוא באיומי הקואליציה לבל יתערב "בפוליטיקה". בג"ץ נענה לבקשת בן גביר והרחיב את הרכב ההחלטה. למרות שיש היום רוב שמרני בעליון, וביטול הדחת היועמ"שית הוא דוגמה לכך, הניסיון עד כה מורה שבסוגיות ליבה מרכזיות לדמוקרטיה ולממלכתיות בישראל, גם השופטים השמרנים נרתמים לשמור על המסורת הנוהגת מאז קום המדינה. שופטים שמרנים כמו נעם סולברג, דוד מינץ ויחיאל כשר אשר סולדים בפסיקותיהם מהתערבות בסבירות החלטות הממשלה בנושאי מינויים, שמרו תמיד על המדינה מפני זעזוע ופגיעה מהותית בדמוקרטיה ובמסורת ועל הדרך שמרו על השומרים. ההערכה היא שהדיון בעתירה הזו, כמו גם החלטת העליון בחוק הפטור מגיוס, תייצר קונצנזוס בבית המשפט בין השמרנים לליברלים - זאת בשל הרצון להציל את המשטרה.
בניגוד לסאגת דרעי ופנחסי, הפעם מדובר על הצורך למנוע פגיעה בממלכתיות, במקצועיות ובא-פוליטיות שנדרשות מגוף כל כך עוצמתי וחשוב במדינה דמוקרטית