1.
השבוע זה קורה. אנחנו מתייצבים מחדש למרגלות הר סיני, ומקבלים מאלוקים את עשרת הדיברות. פרשנינו מסבירים שזה לא רק סיפור היסטורי שקוראים בפרשת השבוע, פרשת יתרו. בכל שנה מחדש בשבת הזו אנחנו מתחייבים שוב לברית הנצחית והמכוננת שהחלה בהר סיני.
• אָנֹכִי ה' אֱלֹוקיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. אלוקים לא רק ברא את העולם, הוא מעורב בהיסטוריה, מיציאת מצרים ועד היום. חכמינו מסבירים: העיקרון הראשון לא דורש כל פעולה, רק הפנמה. להאמין שיש כיוון לכל מה שקורה, יש תכלית לכל אדם בפני עצמו, לעם ישראל ולעולם כולו. בשנתיים האחרונות כתבנו פרק חשוב בהיסטוריה הזו, שבה כל הזמן ממשיכים לצאת ממצרים.
• לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתַּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. העיקרון השני הוא המשך ישיר של הראשון: כיוון שיש אלוקים, אסור לנו להשתעבד לשום דבר אחר ולהפוך אותו לאלוקים. ראינו במאה הקודמת רעיונות כמו קומוניזם, פאשיזם ונאציזם הופכים לאלילים מסוכנים. מה האלילים במאה הזו?
• לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹוקיךָ לַשָּׁוְא. בעידן החדש, הבינה המלאכותית נראית כל-יודעת וכל-יכולה. אסור להתבלבל בין הכלי לבורא. ה-AI לא יכול להיות מקור הסמכות המוסרית או הרוחנית. יש משהו שמעל לכל האלגוריתמים. נבראנו בצלם אלוקים, לא בצלם הצ'אט.
לאחרונה התגלה כי רב פופולרי באינסטגרם ובטיקטוק, "מנחם גולדברג", היה בעצם בוט. הוא חיזק וריגש אנשים, שעקבו אחריו וגם קנו ממנו תוכן, אבל הוא לא התקיים כלל במציאות. השבוע גם פורסם כי סוכני AI שנכנסו לרשת "חברתית" משלהם יצרו דת חדשה. לא כבדיחה. דת עם שם, כתבי קודש ועקרונות אמונה. בעידן שבו קל כל כך לזייף תוכן דתי, לייצר "דברי תורה" בהקלקה, אנחנו חוזרים אל הבסיס – אל הכוונה, אל הנשמה, אל האמת.
ואגב, בינתיים צריך להיזהר גם בשאלות ההלכתיות הבסיסיות ביותר. AI טועה פעמים רבות בבקשה הכי פשוטה על שעת כניסת השבת או שעת צאת הצום.
• זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. אני זוכה ללוות לאחרונה קבוצות של ישראלים שהחלו לשמור שבת או להוסיף קצת יותר שבת לחיים. לא הכרתי את היקף התופעה. נראה שהטלטלה שעברנו גורמת לאנשים לקחת את הדברים באופן הכי אישי, לתוך המטבח והסלון, אל הקידוש וההבדלה. עומר אדם, למשל, פירסם סרטון שהפך ויראלי שבו אמר שהוא שומר שבת, קורא לראשונה ספרים בשקט ושבמוצאי שבת הוא פשוט לא רוצה לפתוח את הסלולרי. בשבת האחרונה בירושלים, שמעתי את זה שוב ושוב.
• כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹוקֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כשהעולם טס קדימה, אנחנו צריכים לזכור להביט אחורה. בלי שורשים אין משמעות לידע, אין לו כיוון. כיבוד הדור הקודם הוא העוגן שלנו במציאות המסחררת. הכבוד לסבים ולסבתות, להורים, לדורות הקודמים, הוא בעצם כבוד לעצמנו, והוא גם הבסיס לכבוד שנקבל מהנכדים והנינים שלנו, בעזרת השם.
• לֹא תִרְצָח. אם התורה לא מנמקת, גם אנחנו לא נאריך. כמה פשוט, וכמה עדיין לא מובן לכל האנושות. יש לנו אויבים שעדיין מחנכים: תרצח.
• לֹא תִנְאָף. בעידן מבלבל, מסחרר, זוהי תזכורת: מערכות יחסים של מחויבות הן דבר קדוש. יש פרשנים שמסבירים שהדיבר מתייחס גם לאלוקים, לנאמנות שלנו לזהות היהודית. אם אנחנו קוראים את עשרת הדיברות אלפי שנים אחרי שקיבלנו אותן, סימן שלא התבלבלנו.
• לֹא תִגְנֹב. גם העיקרון הזה מציג גבול בעולם חסר גבולות. שימו לב שהמילה שחוזרת בעשרת הדיברות היא "לא". זו לא הצהרת זכויות האדם, זו הצהרת חובות האדם. כך בונים עולם מתוקן.
• לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. לפעמים אומרים לנו שלכל אחד הסיפור שלו, כל אחד והנרטיב שלו, ובכלל לא בטוח שיש אמת בעידן פוסט-מודרני של פוסט-אמת, של פרשנויות. העיקרון התשיעי אומר: אסור להעיד עדות שקר בבית המשפט, וכמובן בחיים בכלל, יש לדבוק באמת.
• לֹא תַחְמֹד. לפעמים נראה שתרבות שלמה של אלגוריתמים צועקת עלינו: תחמוד! אתה צריך עוד, יותר, עכשיו. הדיבר האחרון מזכיר להילחם בקנאה הזאת. הסטורי של השכן תמיד ירוק יותר, אבל עלינו לזכור: "איזהו עשיר – השמח בחלקו".
מתן תורה תשפ"ו, השבוע. בהצלחה לכולנו.
2.
הייתי באוהל האבלים על רן גואילי הי"ד במיתר. בין מאות המנחמים, הייתה שם גם חגית ריין, אמו של רס"ן בניה ריין, שנפל במלחמת לבנון השנייה. נזכרתי שראיתי אותה בנסיבות דומות ומצערות בשנתיים האחרונות, וביקשתי לברר. ובכן, חגית הייתה כמעט אצל כל משפחה שכולה. "ביקרתי אצל הרבה יותר מאלף משפחות, קרוב לאלפיים", סיפרה לי. "אצל כל החטופים החללים, נרצחי הנובה, חיילים".
שאלתי אותה למה. "לכל אדם יש תפקיד בעולם הזה. החוכמה היא למצוא את התפקיד, ונדמה לי שמצאתי. אחרי 7.10 היה ברור לי שיש לי ניסיון ושאני יכולה לעזור למשפחות החדשות. עצם זה שאני מגיעה, פעילה, עם אנרגיה חיובית, מראה להם שאפשר וצריך להמשיך. כשאתה יושב שבעה נדמה לך שאף פעם לא תקום. לא תבשל, לא תטייל, לא תלך לעבודה. שהחיים נעצרו. והנה אני מגיעה, והם רואים את עצמם במראה עתידית. יש אור בקצה המנהרה, יש תקווה. לפעמים לא צריך לומר כלום, רק לחבק ולהיות איתם".
ביקשתי לשמוע על מפגשים יוצאי דופן. "עם ישראל הוא מדהים", היא מסכמת. "היו אנשים שזו הפעם הראשונה שהם מדברים עם מתנחלת דוסית עם כיסוי ראש, ובוודאי שזו הפעם הראשונה שהם מארחים אחת כמוני אצלם בבית. זה מרגש אותם ואותי. 'אמא שכולה' זה כרטיס כניסה לסלון, ואז יושבים בלי מחיצות ומסכות. ישר מדברים אישי, צפוף, על השאלות הכי אינטימיות וכנות".
היא נשארה בקשר שוטף עם מאות משפחות. חלקן סיפרו לה שהחליטו ללכת לנחם כמוה, כי ראו כמה זה עזר להם. "קיבלתי מאלוקים סימנים בשנתיים וחצי האלה. לאורך הדרך הוא שלח לי ד"שים מבניה שלי. המון סיפורים עליו שלא הכרתי, מתנות קטנות של זיכרונות. הרגשתי סימן שאני עושה משהו טוב".
כששבה ממיתר אמרה, "יהי רצון שהניחום על רני שיצא ראשון יהיה הניחום האחרון. שנזכה כולנו לנחמה".
שבת שלום. ¿
הסטטוס היהודי: "עלינו לזכור: אין לעשרת הדיברות קדושה יתרה או חשיבות יתרה על כל מצווה אחרת ממצוות התורה. הם אינם תחליף או תקציר. זהו מעמד מכונן ומרגש, הקדמה ומבוא לכל החוקים והמצוות שיבואו בהמשך, בפרשות הבאות". (הרב שמשון רפאל הירש)
