עזה לפני איראן
מרבית ההודעה שפירסמה לשכת ראש הממשלה אחרי הפגישה של נתניהו עם וויטקוף, ביום שלישי בלילה, עסקה בכלל בעתיד עזה. באופן לא הולם לסדר היום האמיתי, איראן קיבלה רק שורה עמומה בתחתית הטקסט. ככה זה כשיועצי הנשיא שמטפלים עכשיו באיראן הם גם אלו שמנהלים את גזרת עזה. בירושלים הסבלנות נשחקת, אבל איש לא יסתכן בעימות עם טראמפ, גם לא במתן תחזית למה הוא יעשה. נותרה רק התקווה שהאיראנים יקלקלו לעצמם בעצמם.
2 צפייה בגלריה
זיני ונתניהו. בגיל מסוים אדם כבר לא אחראי למעשי אחיו הצעיר, בטח כשלא ידע עליהם
(צילום: חיים צח לע"מ)
הנפח שניתן לסוגיית עזה לא היה מזויף לגמרי, ונשען גם על פרשת לוגו הרש"פ בסמל הוועדה לשיקום עזה ‑ סמל, תרתי משמע ‑ וגם על הביקור הקודם של וויטקוף בתחילת השבוע שעבר, שבליבו מחלוקת שעדיין לא נפתרה: העיקרון ש"אין שיקום בלי פירוז" מוסכם על כולם, השאלה אם זה תנאי כרונולוגי או גיאוגרפי. כלומר, האם כל שטח שיוגדר כ"מפורז" ניתן להתחיל בו בהליך שיקום, או שעד שחמאס לא מפורק מנשקו ועזה כולה מוכרזת כמפורזת, לא מתקדמים לשלב הבא של שיקום הרצועה. הפרשנות הראשונה והמדורגת היא זו שמקדם קושנר. הפיילוט ב"רפיח הירוקה" הוא רק צעד ראשון בחזונו לשיקום עזה שממערב לקו הצהוב. בממשלת ישראל הולכים על הפרשנות המחמירה, כך שהשיקום יהיה המנוף לפירוק חמאס כולו מנשק.
נתניהו נתן לשרי הקבינט להבין שידו על העליונה בוויכוח הזה, שטראמפ מאמץ את גישתו על פני זו של חתנו, ויישר קו עם התביעה הישראלית לפירוז אמיתי עם דדליין לחמאס, שבינתיים רק מתחזק ממערב לקו הצהוב. לפי סמוטריץ', בקרוב יוצב אולטימטום של כחודשיים. עם כל הכבוד לשר האוצר, זה יהיה רציני כשנשיא ארצות-הברית ישמיע זאת בקולו. בירושלים ממתינים קודם לפריעת ההבטחות מול טהרן.
תרגיל מבריח
רשימת החשודים בפרשת ההברחות היא כמו קלישאה של פסיפס ישראלי: יש בה נציגים מבאקה אל-גרבייה ומביתר-עילית, דתיים וחילונים, מילואימניקים ואנשי עסקים. השוחד יעוור, לכאורה, את עיני כולם. אלו חדשות מדאיגות מאוד, אבל אלמלא הייחוס של אחד מהם, הפרשה הייתה תופסת נפח צנוע בהרבה, ויעידו פרשות הברחה קודמות כמו זו שנחשפה רק לפני כמה חודשים בגדס"ר הבדואי. אסור להקל בחומרת העבירה, אבל צריך גם להיזהר שלא להפריז. הסעיף שנוסף לכתבי האישום ברגע האחרון ממש, של "סיוע לאויב בשעת מלחמה", הוא דלק על תיאוריות הקונספירציה שלפיהן כל החקירה נועדה ליירט את ראש השב"כ דרך אחיו.
התיאוריות הללו מופרכות מיסודן. הפרשה הרי נחקרה ברובה לפני שמישהו דמיין קשר לבצלאל זיני. ברגע ששמו עלה, ראש השב"כ הרחיק עצמו מהחקירה. אבל הוראת פרקליט המדינה להחריף את האישומים בניגוד לתיקים קודמים של הברחות דומות, מעוררת שאלות שאולי הייחוס עבד כאן לרעת הנאשם, באופן שמטיל צל על אחיו.
ברקע ניצב סעיף 14 בהחלטת ועדת גרוניס שהכשירה את זיני, אבל בעקבות עניין הקשור בבנו ובמכר נוסף כתבה הוועדה ש"אם בכהונתו יהיו מקרים שבהם יהיה מידע על בני משפחה יהיה עליו, לכל הפחות, להימנע מלעסוק בנושא נוכח ניגוד עניינים. אם תהא מידת הקרבה רבה מאוד, ואם יהיה מדובר במידע על מעשים קיצוניים, מן הראוי שיתפטר מתפקידו – ואם לא יעשה כן, יהיה נכון להפסיק את כהונתו".
בפרשנות הסעיף החריג הזה, מנסחיו לא התכוונו לאח אלא לבן. גם לא לעבירה של הברחת סיגריות אלא לסעיפים אחרים. נכון שנכתב על "בן משפחה", ואצל זיני המשפחה גדולה: הוא גדל בבית עם עוד תשעה אחים. יש לו 11 ילדים משלו. מילא, בגיל מסוים אדם כבר לא אחראי למעשיו של אחיו הצעיר. בטח כשלא ידע עליהם.
ניגוד עניינים בחקירה כזאת, שבכל מקרה אינה בליבת התפקיד של ראש השירות, לא יכול להיות מתורגם לקריאות הדחה, אלא בדיוק כפי שנעשה: העברת החקירה לגורם אחר.
יו"רים בתוך הנגמ"ש
בכיר באופוזיציה ניפק השבוע ספק תחזית ספק משאלת לב: אם נתניהו סוחב את הבחירות עד אוקטובר, סימן שהוא לא רץ. אם יקדים ליוני – הוא מתמודד. החשבון של אותו בכיר פשוט: למה שבשביל שלושה-ארבעה חודשי שלטון נתניהו יפגע בסיכוייו לקבל עוד ארבע שנים? בחירות בספטמבר יתקיימו סמוך ליום השנה השלישי לטבח ולמחדל, ועדיף לו להקדים סמוך לביקור אפשרי של טראמפ, באזור החגים הלאומיים.
בהערכה הזאת מקופלת גם ההכרה בכך שבסוף נתניהו יקבע. גם בלי חוק גיוס, כנראה שיחלץ מהחרדים את התקציב שהוא אינטרס מובהק שלהם. אפילו אם תג המחיר שיתבעו יהיה פיזור הכנסת, הוא יוכל לנווט אותם כרצונו. גם כשהם מורדים בו הוא עדיין מנהיג הגוש.
העיקרון ש"אין שיקום בלי פירוז" מוסכם על כולם. אבל קושנר מעוניין שבכל שטח שיוגדר כ"מפורז" יתחילו בשיקום ואילו נתניהו מתעקש: עד שחמאס לא מפורק מנשקו, לא מתקדמים
באופוזיציה אין מנהיג ואין גוש. בשבוע אחד יאיר גולן קומם עליו את כל שותפיו כשהבטיח בראיון לא לממן התנחלויות בקדנציה הבאה, תקף את בנט ("מגיע לנו טוב יותר") והתכסח עם ליברמן. ממפלגתו יצאו גם מסרים נגד לפיד ("שים את המפתחות ולך הביתה"). גולן לא בונה על מעבר קולות מגוש לגוש, אבל כשותף לכל ממשלה שתחליף את נתניהו הוא מקשה על ליברמן ובנט לעשות זאת. גם הספקות שלו ביחס להסכם הריצה המשותפת עם מרצ משבשים את יכולת ההתארגנות אפילו בקצה השמאל.
אדם שעבד עם גולן הסביר השבוע שאלו התבטאויות לא מתוכננות. ספק אם זה נאמר לגנותו או להגנתו. בנט, בניסיון להקטין את האמירה על ההתנחלויות, ניסה להקטין גם את גולן כשהגדיר אותו כ"שר האנרגיה" בכנס שערך בראשון-לציון. ראש מפלגה אחר בגוש העיר בצער שמכל הדברים, לגולן דווקא לא חסרה אנרגיה.
באותו כנס, אולי כתגובת נגד לשבירה שמאלה של גולן, בנט ניסה לשבור עוד קצת ימינה אבל במהלך פתלתל: הוא גם הכיר במציאות - שהפר את הבטחת הבחירות שלו כשישב עם עבאס, אבל באותה נשימה טען אחר כך שזה היה המהלך הנכון, וגם הבהיר שאחרי 7 באוקטובר אין מנדט לחזור עליו.
בשבוע הקרוב תיערך עוד פגישה של מפלגות האופוזיציה. הפעם לא של ראשיהן אלא של צוותים; ניסיון לנהל סוג של משא ומתן קואליציוני עוד לפני הבחירות. זו הייתה דרישה של ליברמן שמנסה לחשק את שותפיו על הנייר להתחייב לקו מחמיר בגיוס. יש לו עוד רעיונות כמו מינוי רב ראשי אחד, עם דרישת סף של שירות בצה"ל, ואישור חוקה במשאל עם. הם ינסו לפרסם נייר משותף שיכלול את מה שכבר הבטיחו בנפרד: ועדת חקירה ממלכתית, הגבלת כהונת רה"מ לשתי קדנציות וכדומה, כקווי יסוד לקואליציה עתידית. אולי יחתמו שם גם על שביתת נשק בנגמ"ש. ¿
