השיחות בין משלחות ארה"ב ואיראן ייפתחו הבוקר בשעה 10:00, בבירת עומאן, מסקט. אלה צפויות להיות שיחות ישירות בין המשלחות, אבל שר החוץ העומאני, בדר בן חמד אל-בוסעידי, צפוי לשמש מתווך "למקרה שיתעוררו בעיות". שלטונות עומאן הודיעו אתמול שיימנעו, מסיבות ביטחוניות, מאיזכור המיקום המדויק שבו יתקיימו השיחות.
השיחות, שיתחדשו אחרי יותר משבעה חודשים, הן למעשה מאמץ של הרגע האחרון למנוע תקיפה אמריקאית נגד משטר האייתוללות. מהצד האמריקאי יהיו סטיב וויטקוף השליח המיוחד של טראמפ, וחתנו של נשיא ארה"ב ג'ארד קושנר. מהצד האיראני שר החוץ עבאס עראקצ'י.
נקודת מחלוקת ראשונה עלתה עוד לפני פתיחת הדיאלוג, כשהאיראנים הבהירו כי "השיחות יעסקו אך ורק בתוכנית הגרעין". אבל בניגוד להצהרות הלוחמניות, המפגש התאפשר רק אחרי שהאיראנים הסירו את התנגדותם התקיפה לדון בכל נושא אחר מלבד הגרעין. הגרעין אומנם יהיה בלב השיחות, אך ארה"ב תוכל לעלות גם את סוגיית הטילים הבליסטיים והסיוע לפרוקסי. הארמדה הצבאית האמריקאית מעוררת חששות כבדים בקרב בכירי הממשל האיראני ומשמרות המהפכה. השליט העליון של איראן, עלי חמינאי, ממשיך להסתתר בבונקר תת-קרקעי. דובר הצבא האיראני הזהיר אתמול: "כוחותינו ערוכים להגיב על כל תזוזה של האויב (האמריקאי). אם טראמפ יבחר במלחמה, עליו לדעת שכל הבסיסים האמריקאיים באזור, ו'היישות הציונית' ייכנסו מיד לרשימת יעדי המתקפה האיראנית. קל לנו (לאיראנים) להגיע ליעדים האמריקאיים, במטרה להגן על איראן מפני תקיפות". בכירים באיראן התייחסו אתמול גם לישראל ואמרו: "שמנו לב שנתניהו נתן הוראה לראשי מערכות ההגנה, המוסד, ושרי הממשלה, לא להתבטא בנושא האיראני, וגם הוא עצמו נמנע מלבטא עמדות בפומבי, למרות שלל ההתייעצויות הביטחוניות שמתקיימות בשעות האחרונות".
על אף האיומים כלפי חוץ, האמריקאים מאמינים שהאיראנים בלחץ אמיתי ושבחדר הסגור הם יתגמשו כהוגן. ואם לא, ארה"ב לא מתכוונת למצמץ. השהייה של הארמדה הצבאית שהובאה לאזור עולה כסף רב, ומהר מאוד האמריקאים יציבו אולטימטום לאיראנים: הסכם בתנאים שלנו, או מלחמה. החשש הוא שטראמפ עלול להתאהב בהישג בעניין הגרעין, ולא להתעקש על סוגיית הטילים, הפרוקסי והיחס לאזרחי איראן. המסר שהאמריקאים מעבירים לבני שיחם הוא שזה לא יקרה.
לגבי הנעשה בתוככי איראן חשף אתמול ה"ניו יורק טיימס" שרופאים שטיפלו בפצועי ההפגנות נעצרו, התקשורת הושתקה לגבי המעצרים, ובהלוויות הרוגי ההפגנות נדרשים קרובי המשפחה לא לבכות בקול רם. שוב ושוב מדווחים קרובי משפחה שנאלצו לשלם עבור שחרור בניהם או בנותיהם שנהרגו, לממן גם את הבאת הגופות אל הקבר, ולסגור את דלתות אולם התפילה בבית הקברות "כדי לא לעורר תשומת לב".
להערכת ארגוני זכויות אדם קרוב ל-40 אלף בני אדם - גברים, נשים, זקנים וילדים בכל הגילים נעצרו או נהרגו מתחילת ההפגנות. אין מספרים מדויקים מאחר שבמקרים רבים הוטמנו הגופות בתוך קבר אחים, או שלוחמי הבאסיג', שעובדים עם משמרות המהפכה, העלימו בכוונה מידע והמשפחות לא יודעות אם יקירם חי במעצר, או שנורה למוות ונקבר במקום לא נודע.
אתמול הוצאו להורג באיראן שמונה בני אדם, אבל דוברי בתי הסוהר הבהירו שמדובר בעונשי מוות על עבירות של רצח ושימוש בסמים – ולא הוצאות להורג של מפגינים.
אז נכון שההפגנות ברחבי איראן נעצרו ושקשרי הטלפון חודשו, אבל המפגינים, שעכשיו חזרו לשגרת יומם, ממשיכים לשאול איפה הנשיא טראמפ ומה קרה להבטחותיו להפיל את שלטון האייתוללות ואת כוחות הביטחון הרצחניים שלו? גם הם נושאים עיניים לתוצאות השיחות שיחלו היום.