נתחיל מהסוף: למרות שאנחנו על סיפו של מדרון מאוד מאוד חלקלק ומסוכן, מעצמות הגרעין, רוסיה וארה"ב, עדיין לא לגמרי ויתרו על הסכם הגרעין ביניהן. אחרי שהסכם הפיקוח על יצור הנשק הגרעיני פג אתמול, הן מקיימות דיונים על הארכה טכנית של ההסכם בחצי שנה על סמך הבנות בעל-פה. פתרון לא מושלם בכלל, אבל כזה המאפשר את המשך הדיונים להסכם קבע.
מדובר בהסכם "סטראט החדש" (New Start) שהגביל את ארסנל הנשק הגרעיני של שתי מעצמות הגרעין הגדולות בעולם - ארה"ב ורוסיה. אתמול, ה-5 בפברואר, הוא פג. אם זה היה קורה - לראשונה מאז 1972, כיום אין שום מגבלה משפטית על פיתוח הנשק הגרעיני בעולם.
הסכם "סטארט החדש" נחתם בטקס חגיגי בפסגת פראג באפריל 2010 בין הנשיאים דאז ברק אובמה ודימיטרי מדבדב. פוטין כיהן אז כראש ממשלת רוסיה. חתימת ההסכם סימלה אז את הפריחה ביחסים בין רוסיה לארה"ב, פריחה שהחלה מיד לאחר כניסתו של אובמה לבית הלבן בינואר 2009.
בפן המעשי, ההסכם קבע מגבלות קשיחות על מספר ראשי הנפץ הגרעיניים האסטרטגיים ועל כלי השיגור (טילים בין-יבשתיים, צוללות ומפציצים). כל צד רשאי לפרוס לפי ההסכם לכל היותר 1,550 ראשי נפץ. חשיבותו של ההסכם הייתה, מעבר למספרים כמובן, בעצם העובדה ששתי המעצמות הצליחו לפעול יחדיו באופן אחראי, הסכימו ויצרו מנגנון פיקוח הדוק שכולל ביקורים הדדיים באתרים גרעיניים והחלפת נתונים שוטפת, מה שמנע אי-הבנות ופחד מהפתעות אסטרטגיות.
בשנת 2021, עוד לפני המלחמה המתמשכת באוקראינה, הסכימו הקרמלין וממשל ביידן על הארכת תוקף ההסכם בחמש שנים נוספות, אבל על פי תנאיו המקוריים אין אפשרות להאריכו שוב. כדי להמשיך ולקיים את המגבלות ההדדיות יש צורך באמנה חדשה לגמרי, או לאשרר את האמנה המקורית מחדש במוסדות המחוקקים של שתי המדינות.
בפברואר 2023 הודיע הנשיא פוטין על השעיית השתתפותה של רוסיה בהסכם בעקבות המלחמה באוקראינה. הדבר גרם לעצירת הפיקוח והביקורים באתרים הגרעיניים, אם כי שני הצדדים טענו כי הם עדיין עומדים במכסות המספריות. כעת, משההסכם לא הוארך, מומחים בתחום מסבירים כי אנחנו עלולים להיכנס לעידן מסוכן של חוסר ודאות, שיאיץ מרוץ חימוש גרעיני עולמי.
נשיא ארה"ב טראמפ, הצהיר אתמול שבכוונתו להגיע להסכם חדש לגמרי, בזמן שממשיכים הדיונים על אפשרות להאריך את ההסכם הנוכחי.
כך או כך, מי שכל הזמן הזה "מתחממת על הקווים", היא בייג'ינג. שחקנים נוספים, וסין בראשם, מעוניינים להמשיך את פיתוח פצצות הגרעין שלהם, כשהמטרה של סין היא להגיע לאלף פצצות גרעין עד 2030, לעומת סביב 500 פצצות כיום. השאלה היא כיצד מדיניות גרעין כזו מצד סין עשויה להשפיע על מה שנראה כרגע כתחילת החזרה למירוץ החימוש הגרעיני.
