"בהמשך", הודיע ירון אברהם בפתח "חמש עם" בהגשתו (חדשות 12), "נענה על השאלה מדוע שרה ויאיר נתניהו לא התייצבו לטיסה שהייתה אמורה להמריא אתמול ממיאמי לישראל". כעבור שלושת רבעי השעה התברר שגם ההבטחה לא נחתה ביעד: בדיווח של הכתב דין פישר לא הייתה תשובה ואפילו לא השערה, מה גרם לאשת ראש הממשלה ובנה להבריז ברגע האחרון, לאחר שכל ההכנות כבר בוצעו. אגב, ב"חמש עם" לפחות הכריזו שיהיה אייטם וגם קיימו: במהדורה המוקדמת באותו ערוץ הנושא הוזכר בכותרות אך לא טופל במשדר. הנה, לא רק שרה ויאיר נתניהו יודעים להבריז.
עד כאן אין ממש בשורה: במשפחת נתניהו לא דופקים חשבון משל היו דמויות מהסדרה "יורשים", ואילו למשדרי אקטואליה יש רקורד לא בלתי מרשים בתחום הקליק-בייט. אולם בסיום האייטם ב"חמש עם", אברהם הוסיף את האבחנה שהפכה את הסיפור ליותר מעוד חוליה בשרשרת של סיפורי משפחת נתניהו: "רק להגיד לך במילה", הוא אמר לפישר, "שאני כבר מקבל הודעות של 'מה הם יודעים שאנחנו לא' ו'למה הם לא עלו על הטיסה'. באווירה הזו, זה מתדלק כל מיני מחשבות ושמועות".
ה"אווירה" אליה אברהם מתכוון היא כמובן ההמתנה הדרוכה והמבוהלת לעימות צבאי עם איראן, כלומר האפשרות הסבירה למתקפת טילים על ישראל שתכניס מיליונים למקלטים ואולי תגרום גם להרס רב, פצועים והרוגים. אלא שה"אווירה" לא מספיקה כדי לתרגם את העובדה ("שרה ויאיר נתניהו לא התייצבו לטיסה") ל"מחשבות ושמועות" ("מה הם יודעים שאנחנו לא"): הקפיצה הזאת מתאפשרת רק כשלוקחים בחשבון את הדימוי הציבורי של משפחת נתניהו, לפחות בקרב אוכלוסייה לא מבוטלת, שבשרה נצרב על ידי היסטוריה ארוכה של תקריות ופרשות ואמירות. במילים אחרות: בקרב ישראלים וישראליות רבים - ולאו דווקא רק אצל מתנגדי ראש הממשלה – אין צורך בדמיון יצירתי מתפרץ כדי לחשוד בסדר העדיפויות של משפחתו.
התוצאה היא שבלי שום קשר למה שאכן קרה במציאות – כאבים? מיחושים? מחאה נגד יעל פוליאקוב? - הלך הרוח העצבני ממילא מושפע לא רק מצונאמי של דיווחים שוטפים, פרשנויות צבאיות וניתוחים מדיניים, אלא גם מהשאלה "מדוע שרה ויאיר נתניהו לא התייצבו לטיסה". הנה, יש הזזת כוחות (אמריקאיים) ואי-הזזת כוחות (הנתניהוז). גם אם סוג אחד של פעולות מסוקר בלי סוף והסוג האחר בקושי, לשניהם יש מקום של כבוד בתודעה. בסך הכל נשמע כמו מתכון מנצח לעוד סופ"ש רגוע בפרט וחיים יציבים והגיוניים בכלל.
