היו סופרבולים עם מהפכים פסיכיים, עם הפתעות מרעישות, שהוכרעו על חודם של אינצ'ים, או כאלו שהוכרעו מהחטאה בסנטימטרים של בעיטת שדה או משלוש בעיטות מוצלחות. אבל שום סופרבול לא התקרב לרכבת ההרים של סופרבול מספר 49, שהפגיש ב-1 בפברואר 2015 את סיאטל סיהוקס וניו-אינגלנד פטריוטס, שתי הקבוצות שייפגשו גם הלילה (01.30) בגמר בסנטה קלרה.
ניו-אינגלנד הגיעה למשחק ההוא אחרי עשר שנים שבהן לא זכתה בסופרבול. היא הפסידה פעמיים במעמד לניו-יורק ג'איינטס, ואיבדה את ה-Swagger (בתרגום חופשי, ביטחון עצמי מנצח שגובל ביהירות בסטייל) שהיה למאמן ביל בליצ'ק ולקוורטרבק טום בריידי. סיאטל הגיעה כפייבוריטית: הייתה לה הגנה מהטובות בהיסטוריה, ובשנה שלפני כן השפילה בסופרבול את דנבר ברונקוס בראשות פייטון מאנינג, אז ההתקפה הכי טובה בליגה ואחת הטובות אי פעם, בדרך לניצחון 8:43. והתוצאה שיקרה: זה לא היה כזה קרוב.
המשחק שבר שיאי צפייה (120 מיליון צופים בשיא), נשאר התוכנית הרביעית הכי נצפית בטלוויזיה (בכלל, לא רק בספורט) ונבחר למקום השמיני בדירוג משחקי הפוטבול הגדולים בכל הזמנים. כרטיס ממוצע נמכר בלמעלה מ-8,000 דולר, פי שלושה יותר מאשר בגמר שלפניו, מחיר כרטיס פרימיום היה יותר מ-28 אלף דולר. דקת פרסומת נמכרה בתשעה מיליון דולר.
המשחק ההוא באריזונה לא איכזב. סיאטל קפצה ליתרון עשר נקודות ברבע השלישי. טום בריידי הוליך את הפטריוטס ל-14 נקודות רצופות וליתרון ארבע, כשסיאטל יצאה להתקפה האחרונה במשחק. 1:05 דקות לסיום המשחק, 24:28 לפטריוטס. הכדור על קו החמישה יארד של הפטריוטס. הסיהוקס חייבים טאצ'דאון כדי לנצח. יש להם ארבעה ניסיונות להשיג אותו.
מרשון לינץ' מקבל את הכדור על הקרקע, וגומע ארבעה יארדים. 26 שניות. לינץ' הוא לב ההתקפה של סיאטל. הוא השיג יותר טאצד'אונים על הקרקע מאשר כל רץ אחורי בליגה במהלך העונה, והיה בלתי עציר גם במשחק הזה. לסיאטל יש פסק זמן ואפשרות לעצור את השעון אם לינץ' נעצר. אבל צוות המאמנים של סיאטל מורה לראסל ווילסון לזרוק. מלקולם באטלר חוזה את המסירה ומצליח לגנוב את המשחק. הפרשנים התחרו ביניהם איזה תואר לתת להחלטה האחרונה של סיאטל. הקונצנזוס היה שזו הייתה החלטת האימון הגרועה ביותר בתולדות הפוטבול.
קראפט וורק
סיאטל לא התאוששה מהסיפור הזה. ניו-אינגלנד חזרה לסופרבול בשלוש מתוך ארבע השנים שלאחר מכן, וזכתה בו פעמיים. היא חוזרת הפעם למעמד לראשונה מאז 2019, במטרה להוסיף תואר שביעי למועדון. מן הסתם, מדובר בקבוצה שונה לגמרי מהשושלת שזכתה שש פעמים באליפות.
השאלה שתמיד ליוותה את השושלת ההיא הייתה מי היה האחראי הכי גדול להישגיה. בליצ'ק, המאמן הגאון והנרגן, נחשב תמיד לטווה החוטים, מוח פוטבול שהשתמש בתורות לחימה מהמזרח כדי לשבש את האויב. אבל העונות האחרונות שלו בעידן פוסט-בריידי היו גרועות, גם בניו-אינגלנד וגם באוניברסיטת צפון-קרוליינה. בריידי, לעומת זאת, עבר לטמפה ביי וזכה שם בסופרבול בעונה הראשונה שלו בקבוצה.
ניו-אינגלנד נתנה לבליצ'ק הזדמנות של עוד ארבע שנים, עד שאמרה לו תודה על שישה גביעים והראתה לו את הדלת. היא הביאה שחקן עבר, ג'רוד מאיו, לכס האימון ושיחררה אותו אחרי עונה של ארבעה נצחונות ו-13 הפסדים. הקיץ, הפטריוטס הביאו לתפקיד עוד שחקן עבר, מייק ורייבל, שנבחר למאמן העונה עם מאזן של 3:14 וכרטיס לסופרבול. אם ורייבל יוליך את הפטריוטס לאליפות הלילה, הדבר ידגיש את העובדה שלא בריידי ולא בליצ'ק היו החלקים החשובים ביותר בשושלת. זו רוח המועדון. ולרוח המועדון אחראי הבעלים רוברט קראפט.
