דייויד פדרמן נחשב במשך עשרות שנים לאחד מאנשי העסקים הדומיננטיים והמצליחים בישראל, אבל לפני הכל – וכך יעידו כל מכריו – הוא מכביסט.
האיש שבתחילת שנות ה-2000 הוביל יחד עם שותפיו את המהפכה הכלכלית במי שנחשבה כ"קבוצה של המדינה", כאשר הכניס בה אלמנטים מהעולם הפיננסי. דייויד פדרמן היה אוהד צהוב בלב ובנפש, שהקדיש לא מעט משנותיו ומההון הרב שצבר כדי להפוך את אהבת נעוריו לאימפריית כדורסל אירופית עם תקציבים בסדרי גודל שלא היו מקובלים עד אותם ימים. אתמול הלך פדרמן לעולמו בגיל 81 אחרי שהתמודד עם בעיות בריאותיות, והותיר אחריו את רעייתו עירית ואת ילדיו עדי, דני ותמי. הלווייתו נערכה בבית העלמין בכפר שמריהו.
פדרמן נולד ב-24 בספטמבר 1944 בת"א, בנו של יצחק פדרמן, מראשוני שחקני מחלקת הכדורסל של מכבי ת"א. הוא גדל והתחנך בעיר, שירת במערך הנ"מ של צה"ל והשתחרר בדרגת סרן. לאחר מכן למד כלכלה באוניברסיטת ת"א, וב-1966 עבר ללונדון. בתחילה עבד כברוקר בבורסת הגומי ובהמשך עסק במשך כעשור במסחר בחומרי גלם. פעילות זו איפשרה לו לצבור הון משמעותי, וב-1980 שב לארץ.
מכבי עלית ת"א
כניסתו של פדרמן למכבי ת"א נעשתה דרך חברת ED and F Man, שבה רכש את השליטה ב-1987. באותה תקופה הפך גם לבעל השליטה בעלית תעשיות בע"מ, מהחברות הבולטות בענף המזון בישראל. במקביל שימש כספונסר הראשי והמיתוגי של המועדון הצהוב עד 2008. כחלק מבעלי מכבי ת"א, ובהחזקה של 29 אחוז מהמניות, הוא היה שותף מרכזי למעבר לבעלות פרטית בתחילת שנות ה-2000.
במהלך השנים כיהן כחבר דירקטוריון ושימש כסגן היו"ר. באותם ימים החל לפעול גם בחברת מפעלים פטרוכימיים בישראל, שבבעלותה בתי הזיקוק לנפט. כיום מחזיקה משפחת פדרמן ב-18 אחוז ממניותיה.
"דייויד היה אחד מעמודי התווך של מכבי ת"א", אמר טל ברודי, מאגדות המועדון. "הוא הכניס מערכות ניהול פיננסיות מתקדמות, ובעיקר את תחושת האחווה המכביסטית. הקדיש את חייו לקבוצה, והכדורסל הישראלי התקדם מאוד בתקופתו. דחף מועדונים אחרים לעמוד ברף מסוים. כל מי שהיה בסביבה הבין את תרומתו העצומה".
לצד שותפיו לדרך, אודי רקנאטי ושמעון מזרחי, הגיעה הקבוצה להצלחות רבות בזירה המקומית והבינלאומית, כולל ארבע זכיות באליפות אירופה ודומיננטיות כמעט מוחלטת בליגה הישראלית עם 57 אליפויות ו-46 גביעי מדינה.
"פדרמן היה מכביסט אמיתי, דמות מרכזית ומשמעותית במשפחת המועדון במשך עשרות שנים", נכתב בהודעת מכבי ת"א. "הוא ליווה את הקבוצה במסירות, באהבה ובמחויבות עמוקה. אדם ערכי, פטריוט ישראלי ואוהב אדם. הנהגתו ותרומתו האדירה למכבי ת"א ולקהילת הספורט הישראלי ייזכרו לעד. מועדון הכדורסל מכבי ת"א משתתף בצערה הכבד של משפחת פדרמן ומביע תנחומים מעומק הלב. יהי זכרו ברוך".
תרם גם לכדורגל
מעבר לפעילותו בכדורסל, פדרמן היה מעורב גם בקבוצת הכדורגל של המועדון. הוא הקים חברת ניהול שנועדה לסייע למכבי ת"א בתקופות של קשיים כלכליים, והיה שותף לפרויקט הגלאקטיקוס. בהמשך סייע במכירת המועדון לאלכס שניידר ולאחר מכן למיץ' גולדהאר.
"דייויד היה אדם חכם ומרשים", אמר צביקה שרף, שאימן את הצהובים במשך 12 עונות. "הוא היה איש העולם הגדול. אביו נמנה עם אנשי מכבי ת"א הוותיקה, ולכן גדל כמכביסט והיה כזה בכל רמ"ח איבריו.
תרומתו הכלכלית וההשפעה שלו על התחזקות המועדון היו עצומות. השאיפה שלו הייתה תמיד להיות דומיננטי באירופה. הוא לא היה אדם של עימותים או צעקות, פעל בשקט ובחיוך, גם בתקופות של מתיחות. המפגשים בינינו היו מפרים מאוד. הוא לימד אותי רבות על הצד הכלכלי, ואני תרמתי מהידע המקצועי – גם בשנים האחרונות, כאשר צימצם את פעילותו. אבידה גדולה".
לאורך השנים נחרתו גם מספר אמירות של פדרמן בזיכרון הציבורי. הראשונה הייתה בעונת 2002/03, כאשר דייויד בלאט עמד על הקווים של מכבי ת"א. לאחר הפסדי בית מול טאו ויטוריה והכוכב האדום, הקהל קרא להתפטרות המאמן. פדרמן יצא אז לתקשורת ואמר: "אנחנו שומעים את הקולות". בלאט השלים עונה מלאה, אך למרות חוזה לשנה נוספת הוא לא המשיך, והפך לעוזרו של פיני גרשון שמונה במקומו.
ב-2016 התייצב פדרמן מול המיקרופונים וסיפק הצהרה: "בעונה הבאה יהיו 12 שחקנים שכל אחד מהם יכול לשחק ביורוליג". בשנת 2020 הגיעה התבטאות נוספת שעוררה סערה, על רקע משבר בין מינהלת הליגה למועדון, כאשר אמר: "אני מאחל לעוד ארבע או חמש קבוצות ישראליות לשחק באירופה ולהביא כבוד לישראל. מי שחושב שאפשר לפתח כדורסל מול נס-ציונה או קבוצות הנתמכות על ידי עיריות, צריך להבין שזה לא כך. פיתוח אמיתי מגיע דרך משחקים מול ריאל מדריד, ברצלונה ואפילו ברמות מעט נמוכות יותר".
ב-2019 עבר פדרמן אירוע לב במהלך ביקור בלונדון ועבר ניתוח והליך שיקומי. לאחר שיפור במצבו חזר להיכל וצפה בקבוצתו מקרוב. בשנה האחרונה התקשה להגיע למשחקים, אך המשיך לעקוב מהבית והיה מעורב בהחלטות המשמעותיות. בנו הבכור, עדי פדרמן, ניהל בתקופה זו את עסקיו הפרטיים, ובמקביל נכנס גם לפעילות במכבי מאחורי הקלעים. בנו השני, דני פדרמן, שכיהן כמנכ"ל, הפך בשנים האחרונות לדמות מרכזית בהנהלה כחבר דירקטוריון.
"קשה לדבר על דייויד בלשון עבר אחרי דרך משותפת של עשרות שנים לטובת מכבי ת"א", אמר היו"ר מזרחי. "הוא היה אדם בעל חזון, שתמיד ראה את היום שאחרי, לצד הדאגה לשגרה היומיומית. לא אשכח את המאבק לקיום הפיינל-פור בישראל ב-2004, בתקופה של פיגועים קשים. הוא תרם רבות מניסיונו הכלכלי גם ליורוליג. דייויד היה מכבי בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו. אביו יצחק שיחק כדורסל במכבי ת"א ותרם גם למועדון הכדורגל כחלק מרכזי מקבוצת מופ"ת. הוא מותיר חלל גדול. יהי זכרו ברוך".
לקח ללב
שחקן העבר דורון שפר שיתף מנקודת מבטו: "הוא היה אדם עם לב גדול. אני זוכר את החיוך והחום. בתוך מציאות ספורטיבית אינטנסיבית של ניצחונות והפסדים, דייויד תמיד הקרין רוח טובה. החיוביות והנועם שלו עזרו לי לזכור שמדובר במשחק. הרגע הכי זכור לי היה בעונה שבה פרשתי, בגיל 28, אחרי עונת שיא עם גמר אליפות אירופה וחוזה לעוד כמה שנים. אמרתי לו שאני רוצה לפרוש, והוא הגיב מיד: 'רצונו של אדם כבודו'. זו הייתה תגובה מרגשת ולא מובנת מאליה".
בתקופה האחרונה שקל פדרמן, שבעבר התחבט בנושא, למכור את חלקו במועדון, בין היתר על רקע מצבו הבריאותי. במקביל התגברו מחאות ביציעים מצד ארגון אוהדי הגייט. במוקד עמד בנו דני, שנשא באחריות הניהולית מטעם המשפחה. גורמים בסביבתו של פדרמן סיפרו כי הוא לקח ללב את האירועים הללו.
