אחרי יותר משנתיים של לחימה, הנזקים רחבי ההיקף בשטחים הפתוחים בעוטף עזה ניכרים. ניתן לראות אותם הן בהיבטים האקולוגיים והן בהיבטים המערכתיים. יש מחיר לפעילות הצבאית שכוללת פתיחת צירים חדשים, תנועת כלים כבדים, תפיסת שטחים לצרכים צבאיים, חישוף צומח, פגיעה בקרקע, זיהום, שינויי ניקוז, הקמת מחפורות, הצטברות פסולת והיעדר תחזוקה ממושך. כל אלו הובילו לפגיעה בשטחי הטבע ובמרקם החיים בעוטף.
שאריות של פגזים
במסגרת שיתוף פעולה בין המועצה האזורית אשכול והקרן לשטחים פתוחים של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והמשרד להגנת הסביבה, אושר תקציב של למעלה מ-25 מיליון שקלים לשיקום כ-2,000 דונם של שטחים פתוחים, מתוכם כ-1,500 דונם שטחי שמורת טבע, שנפגעו במהלך המלחמה. מושקע מאמץ מיוחד לשיקום נחל גרר ונחל הבשור. לכך יש להוסיף את הצורך בטיפול במאות הכלבים המשוטטים שפלשו מרצועת עזה.
יחד עם זאת, הערכת רשות הטבע והגנים היא שיידרשו כ-70 מיליון ש"ח לשיקום שמורות הטבע והשטחים הפתוחים בעוטף עזה בלבד. במועצה ביקשו 28 מיליון ש"ח, מתוכם אושרו 10 מיליון מהקרן לשטחים פתוחים ועוד 15 מיליון מהמשרד להגנת הסביבה.
הנזקים הם נרחבים. בין היתר, עדיין ישנם שאריות של פגזים שהושלכו בשטחים הפתוחים, פריצות דרכים של הצבא במקומות כמו יער בארי, הרס שבילי אופניים (סינגל בארי וסינגל אסף), פגיעות בכיסופים, פגיעה בקרקע ותשתיות מים באזור רעים, נזקים מתנועת כלים כבדים בתוך נחל הבשור, פגיעה במפגש נחל גרר-בשור, אשפה וסוללת תותחנים ורמיסת הקרקע בכלים כבדים ועוד.
בתהליך יפעלו לשיקום פני הקרקע, הסדרת ניקוז, טיפול בנזקים סביבתיים, שיקום שבילים ודרכי נוף והשבת השטחים לשימוש קהילתי, חקלאי ונופי. מטרת המהלך היא לשקם את המרחב הפתוח כתשתית חיונית לחזרת התושבים לבתיהם, חיזוק החוסן הקהילתי וחידוש החיים בעוטף. מי שיבצע את פעולות השיקום יהיו אנשי רשות הטבע והגנים בהליך של פטור ממרכז.
ראש המועצה האזורית אשכול, מיכל עוזיהו, הסבירה כי "השטחים הפתוחים והטבע הם חלק בלתי נפרד מהזהות של תושבי אשכול ומושרשים עמוק במרקם החיים כאן. המרחב שנפגע בלחימה הוא נוף חיינו, הוא הדרך לבית הספר, לעבודה, לשדות ולמפגשים הקהילתיים. לתושבי אשכול מודעות סביבתית גבוהה ביותר, והבחירה שלנו לשקם את השטחים הפתוחים כצעד ראשון היא נדבך מרכזי בתהליך החזרה הביתה, השיקום והריפוי של האזור כולו".
ברשות הטבע והגנים מעריכים כי כ-7,000 דונם שמורות טבע נפגעו בעוטף עזה, הכולל את נחל הבשור, נחל גרר, בארי, אזור נתיב העשרה, נחל שקמה ושטחים נוספים. "בחלק מהאזורים עדיין יש פעילות צבאית כמו בבארי", אומר מנהל מחוז דרום של רט"ג גלעד גבאי. "אנחנו בעיצומן של עבודות השיקום".
המפונים סובלים מתקלות
בתוך כך, בדו"ח שפרסם אתמול מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, הוא מותח ביקורת על התנהלות הממשלה בטיפול בקהילות שנפגעו בטבח 7 באוקטובר. לפי הדו"ח, מפונים מהעוטף סובלים מתקלות במגורי הביניים, חלוקת תקציבי החינוך יצרה עיוותים וכספים שהובטחו לא הגיעו לרשויות המקומיות. אנגלמן בדק את המצב במגורי הביניים של תושבי הקיבוצים בארי, חולית וכפר עזה, ומצא כי גם לאחר תקופה ארוכה שבה הם מתגוררים במגורים זמניים בקיבוצים חצרים, רביבים ורוחמה, "בחלק ניכר מהמבנים היו תקלות (74% מהמבנים בחצרים, 44% מהמבנים ברביבים ו-40% מהמבנים ברוחמה). התקלות היו בתחומי האיטום, האינסטלציה והתשתיות וכללו נזילות, דלתות שלא נסגרות, עובש ורטיבות, ניתוק של שיש במטבח, סדקים בקירות וכד'. זמן ההמתנה הממוצע לתיקון התקלות בכל אחד מהאתרים היה כשבוע, אך רבות מהתקלות לא טופלו גם כעבור שבועיים ויותר".
באשר לתמיכה בתושבים שאינם מעוניינים לחזור להתגורר בחבל התקומה, המבקר ציין כי "על אף הבטחות שנתנה המדינה לקהילות לאורך חודשים ארוכים - טרם ניתן מענה מקיף לתושבים שעברו את טראומת מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר ואינם מעוניינים לשוב לביתם". לדבריו, "הצורך במענה זה הפך דחוף במיוחד לאור ההכרזה כי ניתן לשוב להתגורר באזור החל מיולי 2025". על כן, המליץ המבקר למשרד ראש הממשלה "לפעול ללא דיחוי נוסף לקידום המענים לתושבים שאינם מסוגלים לשוב לביתם".
