את המחסום הגדול ביותר בנוגע לזכייה בליגת האלופות שברה באיירן מינכן בשנה שעברה: היא זכתה באליפות הליגה עם הארי קיין, חלוץ מקולל כמו שהוא ענק. מרגע שהתברר שהטכנולוגיה קיימת – ניתן לקחת תואר משמעותי עם הארי קיין – אין באמת סיבה שהאימפריה הגרמנית לא תסתער בחדווה גם על הגביע הנכסף, שבו לא זכתה שש שנים, מאז הגמר האומלל של עונת הקורונה נגד פריז סן-ז'רמן. בעצם, בואו נודה על האמת: הספירה צריכה להיות מאז שער הניצחון של אריין רובן מול דורטמונד ב-2013.
ואכן, את השלב הראשון של ליגת האלופות סיימה באיירן עם המאזן השני בטיבו אחרי ארסנל. שתיהן גם מובילות את הליגה המקומית עם שש נקודות יתרון, אבל רק אחת מהן פיתחה מומחיות חסרת תקדים באמנות הלירות לעצמך ברגל. באיירן, לעומת זאת, מגיעה ממדינה שבה נהוג לא להפסיד גם אחרי שהמשחק נגמר וההתקפה שלה היא כרגע אחת הקטלניות בעולם, עם 79 (!) שערים ב-21 משחקי בונדסליגה ו-22 שערים בשמונה משחקי צ'מפיונס. אלה מספרים שמתבזבזים על כר הדשא במקום על מתקני גרעין איראניים. נכון, אמנם אין לה את הסטאר-קוואליטי של הקבוצות הספרדיות ואין לזלזל בכישרון העצום שהצטבר אצל מנצ'סטר סיטי וליברפול. אבל לבאיירן יש קבוצה מאוזנת, כדורגל טוב וטאלנט אנגלי עם תחת של גרמני. אתם באמת רוצים להמר נגדם?
