המילים האלה נכתבות מניו-יורק. הכינוס העולמי של שליחוֹת חב"ד מסתיים. מתוך 6,500 הנשים השליחות ברחבי העולם, נדמה לי, בלי להגזים, שדיברתי עם למעלה מ-500 מהן. הנה 7 רגעים בלבד:
1 יום שישי, הדלקת נרות שבת ענקית. "רק פעם בשנה אני רואה נשים שנראות כמוני", אומרת השליחה בקריביים, ומתחבקת עם חברתה, השליחה בטייוואן. מי עוד לידי? רבקה הכט, השליחה בתל-אביב, מספרת על עיר שונה מהדימוי התקשורתי שלה. לפני כמה שנים פתחה שם בהיסוס גן חב"ד. היום יש בקומפלקס הגנים שלה כ-200 ילדים, ורשימת המתנה. לידה, עולה חדשה מארה"ב, ממקימי "אור חב"ד", יישוב חקלאי חדש ביער יתיר. החלוצים החדשים בנגב הם חסידים אמריקאים עם עיניים בורקות. לא רחוק ממנה, רחל לזרוב, שליחה למרכז הרפואי של טקסס, הקומפלקס הגדול בעולם, עם 9,200 מיטות אשפוז וכ-150 אלף מבקרים ביום. היא מספרת על יהודים מכל העולם שמגיעים לניתוחים מורכבים, וצריכים אינספור סוגי סיוע. ובשבתות - כולם אצלה. "לא מזמן הייתה אצלנו שיחה נרגשת בין חסיד סאטמר אמריקאי לישראלי שמגדיר עצמו שמאלני ואתאיסט, ונראה לי שהחברות תתהדק". לצידה שירה ליצמן, אם לאוטיסט, שפתחה בימים אלה בקריית-מלאכי בית ספר חדשני לילדים בעלי צרכים מיוחדים. "התביישתי בו שנים, עד שהבנתי שזו מתנה, ושאני צריכה לעזור לאחרים".
1 צפייה בגלריה
השליחה חיה דדון בת ה־ 14 שהצילה ילדים בפיגוע באוסטרליה, הפגנות נגד ישראל בקמפוסים, הרבי מלובביץ', התמונה הקבוצתית של השליחות
(צילומים: AP/Damian Dovarganes , מרכז חב''ד תל אביב)
אני מתחילה להבין. זה כאילו כל אחת כאן מחפשת איזה ואקום, או לוקחת את ה"חבילה" שקיבלה, ועושה ממנה שליחות.
2 סעודת שבת. שולחן של שליחות חב"ד בקמפוסים בארה"ב. אוניברסיטת ברקלי, סטנפורד, קולומביה ועוד. הן דנות איפה המקום יותר פרוגרסיבי, יותר פרו-חמאס, יותר מטורלל. חשוב להן להדגיש שזה מיעוט, אבל קולני, שיודע לתת את הטון. "אצלנו הסטודנטים מחביאים את שרשרת מגן-דוד מתחת לחולצה, ומוציאים אותה החוצה רק כשמגיעים לסעודה בבית חב"ד", מספרת אחת. השנייה מזדהה: "אצלנו מחביאים אותה בכיס, ועונדים אותה רק בתוך בית חב"ד". ואז השלישית מספרת: "לא מזמן היה לנו שבוע ממש מייאש. הבאנו מילואימניקים מישראל להרצאה והפגינו נגדם. בכיתי. ואז יצאתי עם הילדים לפארק, וסטודנטית שאני לא מכירה ניגשה, ראתה שאף אחד לא שומע ולחשה לי באוזן: אתם המשפחה היחידה שחיה פה בצורה מסורתית, וזה מחזק אותי. הורים, ילדים, גבולות, מצוות. אני מסתכלת עליכם ולומדת. תדעי לך שהרבה אנשים פה חושבים כמוני".
3 יום ראשון בערב, הכינוס המרכזי. בשנה שעברה עמדו על הבמה אמהות חטופים מישראל בתפילה של דמעות ותקווה. השנה חלקן מגיעות כאורחות הכנס, בחיוך גדול. ועל הבמה השנה גיבורות אוסטרליה, אחרי הפיגוע הקשה בחוף בונדיי בסידני. חיה דדון, שליחה בת 14, נורתה כשהגנה בגופה על ילדים בזמן הפיגוע. היא עולה לבמה, כבר בלי קביים, וכולן נעמדות בתשואות בסוף הנאום העוצמתי שלה.
המשלחת האוסטרלית גדולה במיוחד השנה. אישה תושבת סידני ניגשת אליי. "את מישראל?". היא מחבקת אותי בחום. לא עוזבת. "תודה, אתם שלחתם לנו את ארגון 'הצלה', כמה שהם עזרו לנו, אתם שלחתם לנו את הרופאים של שיבא. לעולם לא אשכח זאת". אני תוהה אם להגיד שאין לי שום קשר לזה, אבל היא שוב מחבקת בחום ואני מבינה שאולי יש לי קשר. אז שתדעו. יש אישה באוסטרליה שמחבקת כל אחד מישראל ומודה לו.
4 הסעות מאורגנות החזירו אותנו מהכינוס הגדול. באוטובוס בדרך, נרדמתי. כשהגענו ליעד הרגשתי מישהי מעירה אותי בלחישה, בעדינות, בטפיחות על הכתף. ירדנו יחד מהאוטובוס ושאלתי מי היא. "חני אנגל, שליחה במקום ששמו טמרק בפלורידה. עיר של פנסיונרים, גימלאים, רוב היהודים גדלו הרחק מהיהדות". היא מספרת על בר-מצוות בגיל 70 ומעלה, אפילו על ברית מילה. "איך היית מגדירה שליחותך?" אני שואלת, והיא מחייכת ועונה: "בעצם אנחנו עושים להם בדיוק מה שעשיתי לך לפני דקה. הם קצת ישנים ואנחנו מעירים אותם, בעדינות".
5 יום שני בבוקר. הן עולות לקברו של הרבי מלובביץ' לתפילה, עם פתקים ושמות מכל קהילותיהן. אני מדמיינת איך עולות למעלה תפילות משדרות וקריית-שמונה, מאוקראינה ורוסיה, ממרוקו ואלסקה. ומה איתן? שליחה אחת משתפת אותי: "אנחנו נשואים יותר מעשור, עם ילד אחד. טיפולי פוריות לא פשוטים. במקביל הקמנו אימפריה, בית חב"ד שעוזר לרבבות. בביקור האחרון בארץ הפרופ' אמר לנו שעלינו להישאר לפחות לשנה-שנתיים של טיפול. החלטנו שאנחנו ממשיכים שם בפעילות. ברור לך על מה אני מתפללת פה", היא מוחה דמעה. "שלא אצטרך בכלל להכריע".
6 אחרי כמה ימים כאן מתחילים לאמץ נקודת מבט עולמית, רחבה, אפילו קצת מתנשאת כלפי סערות חדשותיות. אבל אז אני חוזרת מהמאקרו אל המיקרו. אני מתגנבת לסדנה על זוגיות. שליחה במזרח שואלת: "איך זה שאם מטייל ישראלי נכנס עם בוץ על הנעליים, תיקים מבולגנים ורעש, אני מקבלת אותו בחיוך חם גם אם הרגע גמרתי לנקות, אבל אם בעלי קצת מאחר אני כועסת?". כולן צוחקות ומזדהות. מישהי לידי אומרת: "זה הסיפור. אפשר להיות שליחת חב"ד גם על מאדים. בסוף, אחרי כל העשייה הציבורית, השליחות היא קודם כל פנימה. את אהבת ישראל כלפי מי שהכי רחוק, שנרגיש גם למי שהכי קרוב".
7 פרשת השבוע היא פרשת משפטים. הן כבר יקראו אותה בבית, ברחבי העולם, והיא מתאימה להן מאוד: אחרי מעמד הר סיני יש כאן 53 מצוות מעשיות. פרשנינו מסבירים שהמטרה היא להביא את התורה מהר סיני אל החיים עצמם, ליומיום, למקומות הרחוקים ביותר.
והנה רגע אחרון: התמונה הקבוצתית. משטרת ניו-יורק חוסמת את הרחוב הראשי בקראון הייטס, שם פעל הרבי מלובביץ'. הצלם שעומד על מנוף נותן הוראות, מישהי שמארגנת את השורות מציעה לי להצטרף. "את שליחה?", היא שואלת. "לא", אני אומרת, והיא עונה: "רגע, אולי לא שליחה רשמית, אבל אל תעני ככה אף פעם. כל אחד הוא שליח".
שבת שלום.
הסטטוס היהודי: "הדבר המוזר ביותר בפרשת משפטים הוא פרשת משפטים. שבוע אחרי מעמד עשרת הדברות, הפרשה מפרטת 53 מצוות שונות, מגוונות, קטנות וגדולות. ככה יורדים מהר סיני? התשובה היא כן. אנחנו לוקחים את הערכים שלנו לחיים עצמם. אנשים נוהגים להסתכל לשמיים כשהם מדברים על אלוקים. אבל הוא נמצא גם בארנק, בתור בבנק, ברכב, במטבח. פרשת משפטים מביאה אותו לשם" (הרב עדין שטיינזלץ)
