בג"ץ דן אתמול בהחלטתו של שר המשפטים יריב לוין שלא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, על רקע המחסור החמור בבתי המשפט. "אנחנו משחררים נאשמים ברצח, זה אומר שמשהו לא עובד", אמר השופט אלכס שטיין, והתייחס בכך למצב החמור של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
לוין, נזכיר, החליט אפילו שלא למנות מחליף לנשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בני שגיא, שנהרג בתאונה, בטענה כי "כדי למנות שופט עמית צריך הסכמה בין נשיא ביהמ"ש העליון לשר המשפטים. כרגע אין נשיא ולכן לא ניתן למנות. אין דרך למנות שופט עמית ללא הסכמה בין הנשיא לשר. השר מוכן להגיע להסכמות למינויים בכל הארץ, אך כרגע אין פרטנר".
1 צפייה בגלריה
שר המשפטים יריב לוין. "איך ניתן לומר שהשר פועל לטובת הציבור?"
שר המשפטים יריב לוין. "איך ניתן לומר שהשר פועל לטובת הציבור?"
שר המשפטים יריב לוין. "איך ניתן לומר שהשר פועל לטובת הציבור?"
(עמית שאבי)
השופט שטיין הבהיר בהקשר הזה: "לשר המשפטים יש אחריות, יש פשיעה משתוללת בדרום. זה בית משפט שמטפל בתיקי רצח וארגוני פשיעה, ויש נאשמים ברצח ששוחררו. זה בעיניי ממש משבר". הוא הבהיר כי בבאר-שבע חסרים שישה שופטים, מה שהוביל לעיכוב בהליכים פליליים.
השופט עופר גרוסקופף תהה בפני נציגו של לוין, עו"ד ציון אמיר: "אנחנו מגלים סבלנות נדירה כי זה נוגע אלינו, הרשות השופטת, אבל אם היה מדובר בשר אחר? אם שר הבריאות היה נמנע מלמנות מנהלי בתי חולים, מה היה קורה?"
לדברי גרוסקופף, "איך ניתן לומר שהשר פועל לטובת הציבור, אם נשיאי בתי משפט אומרים שאי-אפשר לפתוח בהליכים פליליים כי אין שופטים? מערכת שלא מסוגלת למלא את תפקידה, שר שלא ממנה שופטים משיקולים כאלה ואחרים, לאן עוד נגיע? שלא נוכל לקיים משפטים בכלל?"
עו"ד אמיר, מצידו, טען כי "הניסיון לצייר את שר המשפטים כאויב המערכת הוא תקלה חמורה מאוד". לטענת אמיר, העתירה מבקשת "לשלול מהשר סמכות חוקתית". הוא טען כי דרישתו של לוין, שלפיה שופטים ימונו בהסכמה פה אחד, היא "רעיון גדול, לא גחמה. שר המשפטים בשקידה ראויה הביא למינוי 200 שופטים ורשמים, נדמה לי שלא היה בתולדות הוועדות שתוך שנה מונה מספר כל כך גדול".
זמן קצר לאחר הדיון, הודיעו חברי ועדת הרוגלות הממשלתית לשר המשפטים על התפטרותם "נוכח הנסיבות שנוצרו והמגבלות הקיצוניות שמבקשים להטיל על עבודתנו, שלא מאפשרות לנו להגיע לחקר האמת ולספק לציבור דין וחשבון אמין וממצה".
לוין הקים בקיץ 2023 את הוועדה הממשלתית לבדיקת רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה, המבוצעים על ידי גורמי האכיפה. בראש הוועדה עומד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס, משה דרורי, ואיתו חברים בה גם ענבל רובינשטיין, לשעבר מהסנגוריה הציבורית, ושלום בן חנן, בכיר שב"כ לשעבר. לטענת חברי הוועדה, מהיום שמונו ועד לרגע זה "פעלו ביד אחת מספר גורמים, ובראשם גורמי האכיפה שעניינם היה אמור להיבדק בוועדה, לשם סיכול פעילותה".
בתגובה, עלה השר למתקפה נגד שופטי העליון: "מי שבאמת צריכים להתפטר היום, אלה אתם, שלושת שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב. אתם, בעיניים פקוחות ובכוונת מכוון, עשיתם יד אחת עם הגורמים שאמורים לעסוק באכיפת החוק, כדי לטייח את אחת הפרשות החמורות ביותר בתולדות המדינה של פגיעה בזכויות אדם ואזרח. אתם, שפוסקים פעם אחר פעם לטובת מחבלים ובני משפחותיהם, בתירוץ של דאגה כביכול לזכויות אדם, חשפתם היום שוב את פרצופכם האמיתי".