לוחמת מג"ב נועה מזרחי התרגשה אתמול עד דמעות כשאמה נירית חבשה לראשה את הכומתה הירוקה שהייתה שייכת לאחותה, מפקח משנה רז מזרחי ז"ל. "היא בטח רואה מלמעלה ומתפוצצת מגאווה", אמרה נועה.
רז נפצעה בפיגוע במהלך פעילות מבצעית בירושלים, השתקמה, וכנגד כל הסיכויים חזרה לשירות וסיימה קורס קצינים במג"ב. היא נרצחה כשהלכה לבלות עם חברות במסיבת הנובה, שמונה חודשים אחרי השחרור. "רז, עשיתי את זה", לחשה בשקט נועה, שהייתה בת 13 כשאחותה עמדה בטקס ההשבעה וקיבלה את הכומתה. "ברגעים הקשים, כשבא לי להישבר ולחזור הביתה, אני אומרת 'אם רז ניצחה את הפציעה בפיגוע בירושלים, סיימה בהצטיינות קורס קצינים ושירתה כמפקדת, אז מי אני שאשבר כשקצת קשה לי".
"אני זוכרת שכבר כילדה אמרתי שיום אחד גם אני אחבוש כומתה ירוקה", מספרת נועה. "אבל לא דמיינתי שאחבוש בטקס ההשבעה את הכומתה של אחותי רז שנרצחה בנובה. היא הייתה חוזרת הביתה ביום שישי עם הכומתה על הראש, כולה גאווה, וגם אני הייתי מודדת אותה. המשפט שלה היה 'המחבל פגע בגופי, אבל לא במוטיבציה שלי'".
בקהל ישבו אמא נירית, האח תום ובני משפחה נוספים שפרשו במהלך הטקס דגל ישראל ועליו תמונתה של רז "האהובה שלנו". "כבר בשבעה הבנתי מי הולכת לחבוש את הכומתה הירוקה של רז ששמרתי לרגע הזה. לרדת לטקס ולחבוש אותה לנועה שתהיה לוחמת מצטיינת בזכות עצמה", אומרת נירית. "היה לי קשה לחתום לנועה להתגייס למג"ב, לחיל שיש בו סכנה לחיים שלה, אבל היא לא ויתרה וידעתי שאני לא יכולה לעצור בעדה בגלל החששות שלי".
בטקס נירית חבשה לראשה של נועה את הכומתה והצדיעה לה. "זה רגע קשה ומרגש, בין הכאב והזכרון של רז לבין נועה שמתחילה את המסע האישי שלה אישי במג"ב".
נירית מספרת כי "לרז היו חלומות גדולים. הרגע הזה שבו סיימה קורס קצינים אחרי חודשים של שיקום בעקבות פיגוע הדריסה במחסום במזרח ירושלים. היה רגע שכולו גאווה ואושר. זה היה עבורה ניצחון הרוח. כקצינה היא החדירה בלוחמים שלה את אהבת הארץ. רז התגייסה ב-2020 לפלוגת הדר על שמה של לוחמת מג"ב הדר כהן ז"ל שנפלה בפיגוע לפני עשור בשער שכם, וגם נועה התעקשה להגיע לאותה פלוגה".
ב-7 באוקטובר "רז הלכה עם חברות ממג"ב למסיבה. בשעה 06:29 קיבלנו שיחה ראשונה מרז שסיפרה שהם במיגונית. היא עשתה טלפונים לחברים ממג"ב ומהיס"מ שיבואו לחלץ אותם. בשעה 08:00 היא חייגה למוקד 100 ניסתה לעורר אותם לשלוח שוטרים וב-08:10 אבד איתה הקשר. "אמא, אני אוהבת אתכם" היה המשפט האחרון שאמרה.
"כשאני חובשת את הכומתה אני מרגישה שאני ממשיכה את הזיכרון של רז, הגיבורה שהצטיינה בכל דבר", אומרת נועה.
