בסוף השבוע פשטו שוטרים מהיחידה לחקירת פשעים כלכליים במשטרת נורווגיה לדירתו של ת'ורביורן יגלנד, ראש הממשלה בעבר ומי שכיהן כנשיא ועדת פרס נובל לשלום, בשל הגילויים על קשריו עם אפשטיין וחשד לשחיתות. כדי לעשות זאת, משרד החוץ הנורווגי נאלץ לאשר את בקשת המשטרה להסרת חסינותו (שניתנה לו כיוון ששימש כמנכ"ל מועצת אירופה) לשם החקירה.
בין השניים היו קשרי ידידות שכללו ביקורים של האחד בבתיו של השני, וכן בקשה מפורשת של אפשטיין מיגלנד (שנקט קו פרו-רוסי כמנכ"ל מועצת אירופה) לתווך בינו לבין הקרמלין. ב-2012 יגלנד כתב לאפשטיין מייל: "הייתי בטיראנה – בנות משגעות!"
המשטרה הנורווגית פשטה גם על ביתם של מונה יול וטריה לארסן, שני דיפלומטים נורווגים שהיו מאדריכלי הסכם אוסלו. יול, ששימשה כשגרירת נורווגיה בישראל, ארצות-הברית והאו"ם, הושעתה ואז התפטרה מתפקידה כשגרירה בירדן ועיראק, לאחר שהתגלה כי אפשטיין הורה להוריש עשרה מיליון דולר לשני ילדיהם זמן קצר לפני שהתאבד ועזר להם לקנות דירה יוקרתית בגודל 300 מ"ר באוסלו בהנחה גדולה.
עבור הנורווגים מדובר ברעידת אדמה. המדינה נמצאת בצמרת הטבלה של המדינות הנלחמות בשחיתות. זה מיתרגם גם לעובדה שלציבור הנורווגי יש אמון מוחלט בפוליטיקאים ודיפלומטים שמתעסקים עם תקציבים גדולים, כדי להביא שלום ושגשוג לעולם. אבל, אם לפחות מפוליטיקאים יש כמעט ציפייה שייכשלו באמות המוסר שלהם, פרשת מטה מאריט, הטוענת לכתר בנורווגיה, היא מהלומה מטלטלת עבור הציבור במדינה.
במסמכי אפשטיין יש אִזכור שלה מאות פעמים, בשל חילופי מיילים בינה לבין אפשטיין, שהחלו כבר ב-2011, שלוש שנים לאחר שאפשטיין הורשע ונאסר בעוון שידול קטינה לזנות. כשאפשטיין כותב לטוענת לכתר הנורדית שהוא מחפש אישה, מאריט עונה: "פריז היא עיר טובה לבגידות, סקנדינביה היא מקום טוב למצוא אישה לנישואים".
