1. בדרך למעלה, אל הצפון הצפוני ביותר, אל מלון כפר גלעדי, אנחנו פוגשות את עצי הענק של ארץ הגליל. עד המלחמה העברנו שנים בבריזה הטובה של הרי הגליל. אנחנו שפוטי הצפון, שוחרי קור ורוח מתמיד. מזמן לא היינו כאן. מזמן לא חוו את האזור בעלי מלאכה, תיירים ואנשים שפשוט רוצים לעזור. באנו לכתוב ולהפנים שהגליל - בלב כל הבעיות - משנה את פניו עד תדהמה. באנו לכתוב על כל המיוחד שבמלון שעבר שיפוץ מסיבי: חדר אוכל, לובי, בריכה יפה ו-158 חדרים ברמות ובגדלים שונים. יש!
2. אנחנו מתרוצצות שנים בין מטולה למנרה ומכירות היטב את חדרי האוכל במלונות ובקיבוצים שנאבקים לשרוד כאן - אבל דבר לא הכין אותנו לכל הטוב, היופי וההוד שחיכו לנו בכפר גלעדי. הגליל העליון אמר את שלו, ועשה זאת בעונה היפה ביותר בשנה.
השף-המנהל אבי כהן הפשיל שרוולים ורקם תפריט מגרה ועשיר עד בלתי אפשרי, שמסכם את האהוב על החך הישראלי. התוצאה היא שפע טעים ומפתה ונדיר למדי באזור, שטובל ביופי לאין-שיעור. קצת הסתחררנו מן הצירוף של מנות מופלאות ועצי קטלב אדומי גזע ואלה אטלנטית וארזי לבנון ושפע של עשבי תיבול ובישום - שרובם מוצאים את מקומם בצלחת.
3. הישראלים ספגו שנתיים נוראות של הרס והרג והפקרה וקושי. והנה נס משמיים: הם מגיעים בקבוצה להתרווח כאן ביופי הזה, בין המעדנים האלה, תחת ידו הבוטחת של השף כהן. על כן ייתנו להם פה מבחר עצום של תנובה מקומית, מנות מקומיות ומודרניות ועשרות צלחות חמות שאין לוותר על אף אחת מהן. עושר שאינו מסתדר עם קיטוב ומלחמה.
4. הקהל עט על מגוון ממולאים מבוצעים בשלמות ועל בשרים ורטבים ויין, על נתחים שמועלים על פלאטות לוהטות באיכות שלא שוכחים. מסביב נאספות מנות של ירקות ואורז מופלא, שרומז למוצא מקומי. לימונים מתקבצים ליד צרורות של פטרוזיליות, רוטבי הדלעת יודעים היכן להינגר. בין האורחים תוסס תימהון שמח. הם מבקרים מעט בין השולחנות לסקור שדרוגים והמצאות.
הדעה הרווחת: אין כזה דבר. אין ספק שזו פטה מורגנה, תעתוע של הרים ושמש שוקעת וניחוחות עשבים וירקות. קשה קצת להתנועע אבל אותנו לא ישברו. פשוט כי אנו מכבדות עמוקות את השף הזה שמצחצח כל גרגיר אורז ומלטש כל חוט של שפונדרה.
5. שעות אחר הצהריים מסתיימות בעוד מצפה כליל יופי. הגוף מתמתח ומפהק, שוקע אט-אט אל תוך שנ"צ מאוחר של רבש"ץ יגע. תסלחו לנו אם נאמר שהאפור כאן אינו סתם צבע. הוא נח ברכות על צווארם של זקני השבט מקיבוץ כפר גלעדי ועל כתפי הצעירים בני כיתתם. המקום כאן פשוט נערך לשנת צהריים מיוחדת בלב הקיבוץ, באוויר פסגות ובניחוח יער. "לא יעזור כלום", לוחשת הרוח, "כאן אני ישנה הכי טוב". זה קורה בזכות השקט המלטף והחיבוק המפנק מהנוף שספג כל כך הרבה. קשה שלא להיסחף עם הסיפורים על המנצח המיתולוגי אבנר איתי, בן הקיבוץ המהולל. הו מי יתנני על ההר מלון אורחים, אנחנו מפזמות בלב דומע: לחזור לחיים של שירה אדירה, כשהמראות האלה מלווים את הכול.
6. תגלית: מצאנו נוף חדש בכפר גלעדי? אכן. במשך שנים נעלם מעינינו החלק הדרומי היפהפה של הקיבוץ. הן יש כאן כל כך הרבה מלוא העין, אבל הפעם מנהל המלון, ארמין גרונוולד, עורך לנו סיור שאין לסרב לו. בין ערוגות, שבילים תלולים ומחשבה בלתי סדורה על ארוחת ערב שופעת, אנחנו מתכננות את הארוחה וגם את סיורינו לעתיד במקום.
7. בכפר גלעדי "אבן-אבן תלחש הכרתיהו". בין גדרות המטפסים והענפים העצומים אנחנו נחשפות להיסטוריה בלתי נפסקת. בין בית השומר לסליק הנשק, למסתרי מארבים, לגדודי העבודה והפלמ"ח אנחנו עומדות ממש מול ארץ ישראל שלנו, וסליחה על המליצה - כאן נבנו קיבוצי הצפון שאין דומה להם, כאן נלחמו עוד מימי השומר, ו(גם) כאן אנחנו פוגשות ישראל יפה, ירוקה וצלולה. התגעגענו אלייך. ובעודנו פוסעות אפשר להשתגע. מתחת לכל סלע צץ איזה גיבור מיתולוגי. אין ספק, כאן הכול נושם את תולדותינו.
8. ואמנם, אסור לפספס את מוזיאון בית השומר. המבנה המרשים הזה, שמשקיף אל הנוף, הוא הרבה יותר מאוסף של מוצגים. הוא הלב הפועם של רוח הגבורה הגלילית. כשנכנסים פנימה, בין התמונות בשחור-לבן לכלי הנשק הישנים, אפשר כמעט לשמוע את פרסות הסוסים ואת הדיבורים הנחושים של חברי ארגון ״השומר״.
במוזיאון ובסליק הסודי שלידו העבר וההוה נפגשים מזכירים לנו על מה נלחמנו ומה אנחנו ממשיכים לטפח כאן גם היום.
9. אז מה עוד מחכה לנו? אנחנו פוסעות ב"שביל הלולים" ומה אין פה - הכל פה, ממבשלת בירה ועד קפה וגלריה וחנויות. עצרו את הכל, אנחנו רוצות להיכנס ולהתכנס ב"ספרים בחצר" לפחות לשבוע.
10. המתנה הגדולה: כפר גלעדי והמלון הנטוע בו מציעים טבע ללא סוף, מרחבים בין נהרות ושלגים ונחלים ומפלים ויערות. נו טוב, נצטרך לבוא הנה שוב.
מתכון אחד מפה ומשם - סלט עשבים ושפונדרה
קצת עשבים מהצפון, קצת חקלאות ישראלית ונתח בשר בבישול ארוך
החומרים:
500 גרם שפונדרה על העצם
500 גרם (2 כוסות) קוביות של ירקות שורש: גזר, שורש סלרי ופטרוזיליה, אפשר גם בטטה וקישוא
1 כוס עלי פטרוזיליה
1 כוס עלי כוסברה
20 עלי נענע
1 בצל סגול קלוף, חצוי ופרוס
1 כפית סומק
שמן זית
מיץ מלימון
פלפל חריף פרוס לפי הטעם
מלח ופלפל שחור
להגשה: גרעיני רימון (אם עוד השגתם אחד) או פומלה מפורקת
הכנה:
1. מבשלים את השפונדרה בסיר עם כל ירקות השורש ומים כדי כיסוי, מלח ופלפל. הבישול צריך להיות בסיר מכוסה, בבעבוע עדין לשלוש שעות לפחות - או שעה בסיר לחץ.
2. נותנים לשפונדרה להתקרר ומוציאים מהנוזלים.
3. מחממים שמן זית במחבת אל-דבק ונותנים לשפונדרה צלייה מהירה שתקבל צבע יפה וטעם חזק. מתבלים במלח ובפלפל.
4. מערבבים את העלים עם הבצל והפלפל החריף בקערה. מתבלים בשמן זית, לימון, סומאק, מלח ופלפל.
5. מפרקים את השפונדרה מעל הסלט או לצידו ואוכלים ביחד, בנפרד, בלי קשר. הכל טוב.
6. מגישים עם רימון או פומלה מפורקת.
המלצה לסופ"ש של טעמים וצבעים בערבה
אם הלב שלכם נפתח כשאתם רואים ירק רענן שזה עתה נקטף, כדאי לכם להדרים בסוף פברואר לערבה. הפסטיבל הקולינרי "מהחממה לצלחת״ שאוצר איש האוכל המוכשר דויד קישקה, חוזר זו השנה השישית (26-28 בפברואר), והוא בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו: חיבור בלתי אמצעי בין האדמה לצלחת, ובין חקלאים לשפים ולטבחים הביתיים.
במשך שלושה ימים, המרחב שבין מושב עידן לקיבוץ אילות יהפוך למטבח אחד ענק. מה מחכה לכם שם?
• פופ-אפ בתוך חממות: שפים כמו תומר צוק ויריב איתני יוצאים מהמטבחים הממוזגים ומבשלים "קרקס על גחלים" ותפריטים עונתיים ממש בין השתילים.
• נוסטלגיה בחדר האוכל: הצלם והעיתונאי אסי חיים ("חדרוכל") יגיע לקיבוץ יהל למפגש על המנות שהפכו לסמלים, בליווי ארוחת שישי קיבוצית כהלכתה.
• טעמים מהמדבר: גלידות של יטבתה בטעמי דבש-רוזמרין או שרי-בזיליקום, סיורי יין וגבינות בנאות סמדר (שנבחר לאחד מכפרי התיירות הטובים בעולם!), ואירוח אתיופי מסורתי בקיבוץ סמר.
זה הזמן לתמוך בחקלאות הישראלית, למלא את העיניים בירוק של החממות ואת הנפש בשקט של המדבר.
