הארי קיין הגיע רק למקום ה-13 בכדור הזהב האחרון, והעובדה הזאת היא לא פחות ממדהימה. 41 השערים שכבש והאליפות שבה זכה עם באיירן מינכן היו אמורים להספיק לפחות לחמישייה הראשונה, והמעמד המיוחד שלו אמור היה להקפיץ אותו לפודיום. הרי אין אדם אחד בעולם שחושב שוויטיניה טוב יותר, נכון? אולי כמה אוהדים שרופים של פריז סן-ז'רמן. עם כל הכבוד לקול פאלמר, הוא בוודאי לא הכדורגלן האנגלי הטוב ביותר.
קיין הגיע בשבת ל-500 שערים בקריירה, הישג מדהים לאור העובדה שהוא שיחק ברובה במועדון לוזרי (טוטנהאם) ומוביל נבחרת שלא בדיוק ידועה בווינריות שלה (אנגליה). נותר רק לחשוב מה היה קורה אם היה עובר לריאל מדריד בשלב מוקדם בקריירה, או אפילו למנצ'סטר יונייטד. אין מצב שהוא היה מקבל מעט כבוד כמו עכשיו.
הוא לא רודף אחרי לייקים כמו רונאלדו, אפילו לא כמו ויניסיוס או קארים בנזמה. איך יכול להיות שהיה קמפיין שלם להרצת ויניסיוס לכדור הזהב ואילו עבור האנגלי כמעט אף אחד לא התאמץ? אולי זה קשור לחמיצות האנגלית בניגוד למכונת היח"צ המשומנת במדריד. גם באיירן מינכן לא מרימה לו מספיק.
אבל לא נורא, מי שבאמת אוהב כדורגל יודע את האמת. האמת היא שהארי קיין הוא גאון חד-פעמי. הוא לא רק מכונת שערים, הוא היה יכול להיות אחד הפליימייקרים הגדולים בהיסטוריה. קשה למצוא בתולדות הכדורגל שחקנים שהיו גם 9 קלאסי וגם 10 קלאסי. האנגלים יעריכו אותו רק כשיפרוש, כמו שמיררו את החיים לבקהאם ורק בדיעבד קלטו שהוא היה ענק. אסור שהארי קיין יפרוש בלי כדור הזהב, אבל זה מעיד יותר על בורות הבוחרים מאשר עליו.
