לפני כחודשיים עלתה פרסומת שהכתה גלים. בנק מזרחי טפחות בחרו בשורד השבי שגיא דקל חן לקדם את תוכנית הפיקדון החדשה לילדים. דקל חן מציג את עצמו בפשטות כקיבוצניק מניר עוז, אבא שפיספס את לידת בתו הקטנה, שחר מזל, בזמן ש"היה שם". הוא מקדיש את השיר 'חתיכת שמיים' של לאה שבת לבתו ולכל הילדים שנולדו מאז המלחמה (וזכאים לתוכנית הפיקדון).
תגובת הקהל הייתה התרגשות מההופעה של דקל חן, ששר אמיתי ונוגע. מנגד, הבנק ספג גם מטח תגובות אחרות, "שיא הציניות", "מזעזע", "מחורפן", "מראה שחורה", היו בין הדברים שנכתבו.
המפגש המסחרי בין שורד שבי לבנק הוא אולי המופע המובהק ביותר שראינו עד כה, של חיבור בין עולם החטופים למה שנקרא "התעשייה". ודקל חן ממש לא לבד, שורדי שבי נוספים עושים צעדים ראשונים בעולם הזה: אמילי דמארי לוהקה ל'מחוברים', האחים איתי ומיה רגב חתמו בסוכנות ADD. איתי כבר הספיק לשחק בסדרת הילדים 'יונייטד היי' ולהצטלם לעונה הבאה של 'גולסטאר'. מייה שם שחתמה ברוברטו, כבר הופיעה במחזמר לילדים בחנוכה, שיחקה בסרט של דני איי והתלהקה לסדרת רשת, סהר קלדרון מיוצגת בסוכנות הדוגמנים של אלינור שחר בלייבל "פרשס", והצטלמה למספר קמפיינים.
חטופים שהופכים לסלבס מן המניין הם תופעה תרבותית חדשה, לא דבר שקרה כשחזרו שבויי מלחמת יום כיפור, למשל. אנחנו רוצים את הטוב ביותר עבור החטופים שחיכינו להם כל כך. הציבור, שמרגיש מחובר עמוקות לישראלים ששילמו על בשרם את המחירים הקשים ביותר, פותח את הכיס ותורם למימון המונים, עוקב, דואג, ומתרגש כשהם מספרים את סיפורם. אבל, אותו קהל גם מתבונן בסקרנות מהולה בבלבול על השלב הזה בהתפתחות. חטופים שעד לפני רגע זעקו בסרטונים שנחזיר אותם הביתה, ועכשיו, הם בסרטון מסוג אחר, כזה שבזוק עליו גלאם.
גם אנחנו מנסים להבין את המעמד החדש של חטופים לשעבר שהופכים אט-אט לסלבס ומערכת היחסים הנרקמת בינם לבין הקהל ובינם לבין התעשייה. "כבר בחודש הראשון של המלחמה אמרתי שהחטופים שיחזרו יהיו הסלבריטאים החדשים", נזכרת אמירה בוזגלו, אשת תקשורת ומלהקת בכירה. "ידעתי שכל פני הטלוויזיה ופני היצירה יושפעו".
מסתמן שצדקת.
"זה לא ציניות, זו הבנה עמוקה של מה הזכיין רוצה למכור ומה הצופה מצפה לראות. אם מלהקת בדנמרק מושפעת מהחדשות בדנמרק, אז מלהקת בישראל מושפעת מהמציאות פה".
ופה, בעצם, נכנסים השחקנים החדשים, תרתי משמע, לתמונה.
"כולם מדברים על אם לגיטימי ללהק חטופים ואם לגיטימי שהם מגיעים להשקות כסלבס מן המניין, אבל זו שאלה פשטנית ורצון לחתוך בבשר החי 'כן או לא', 'שחור או לבן'. דיברנו על החטופים בשיחות סלון בכל ארוחות שישי במשך שנתיים, בסופו של יום, הם הגיבורים החדשים והסיפורים שלהם הם הסיפורים האנושיים שאנחנו רוצים לראות".
וכך למשל ליהקת ודחפת שאמילי דמארי תיקח חלק ב'מחוברים'.
"היא אחת משתיים שמשכו את תשומת הלב שלי ובסוף הלכנו עליה. כבר בכתבה עם החברים שלה לפני שהיא חזרה מהשבי, הבנתי שיש פה משהו. הנורה נדלקה לי. אחר כך החטופים סיפרו על מה היא הייתה עבורם וגם היו ראיונות איתה. היה משהו באישיות, בחוסן ובאופטימיות הענקית שלה, וגם בכריזמה, שגרמה לי לרצות להכניס אותה ל'מחוברים'. חשוב להגיד, שבסוף, צריך מנעד רגשות, ואפילו הומור וקלילות. זה לא רק הסיפור האישי המורכב. אמילי עונה על זה. היא סטוריטלרית ואי-אפשר שלא להתאהב בה. פניתי לתם אחיה, והוא אמר שזו הצעה שמדברת אליה".
מה HOT חשבו על הרעיון שלך?
"HOT מאוד חששו. היוצר, רם לנדס ואני מאוד רצינו, אבל כל הזמן עלתה השאלה אם נכון להכניס חטופה לתוך מחוברים. בסוף, מדובר בדיני נפשות ובמציאות מורכבת ורגישה, אבל חשבתי שאמילי יכולה לעמוד בזה. להבדיל מתוכנית ריאליטי, זה דוקומנטרי, מסמך אנושי רגיש ששומר על הנפש. כל מי שהיה ב'מחוברים' מדבר על זה שהוא עבר תהליך תרפויטי. המחוברים נכנסים לחדרי עריכה, יושבים וצופים בחומרים, מעירים, מבקשים להוריד. בסוף, זה בימוי משותף".
אמילי נחשפת המון לעולם הזה בין השאר דרך הזוגיות עם דניאל עמית. היא רוצה להישאר באזורים האלה של המוּכרוּת?
"היו לא מעט שורדי שבי שביקשו להיפגש איתי, להתייעץ. אמילי לא אמרה לי משהו מפורש, אבל נראה לי שהיא כאן כדי להישאר".
מה את חושבת על התופעה הזו, ששורדי שבי רוצים להישאר באור הזרקורים, אבל מכיוון אחר?
"אני רוצה להגיד לאנשים לסתום ולהשאיר את השיפוטיות שלהם בצד. האנשים האלה עברו כזה תופת, גם אם זה לא נראה למישהו ששגיא עושה פרסומת לבנק או שמייה שם משחקת במחזמר, תשחררו. אף אחד לא היה רוצה להיות במקום שלהם, ואם זה עושה להם טוב בנשמה, לעלות על במה, לככב בפרסומות, וזה נותן להם פרנסה, תחבקו את זה.
"לגבי הצד השני, הזכיינים, היוצרים, המפיקים, גם ב'מחוברים' וגם ב'שחר אדום' (מיני-סדרה על אירועי 7 באוקטובר) היו עם אחריות מאוד גדולה וכל הזמן בדקו שהם לא חורגים ואין פה גלישה לניצול ציני של הדבר הזה".
את יכולה לדמיין מי מהם מגיע ל'אח הגדול'?
"כל מתמודד שמגיע לתוכנית ריאליטי עובר אבחון פסיכולוגי ובודקים אם הוא יכול לעמוד בתנאי לחץ. אני סומכת על ההפקה של 'האח הגדול' שאם יבחרו להכניס דייר כזה או אחר, זה ייעשה באחריות. האם בעוד חמש שנים, שמונה שנים או עשר שנים, יכול לקרות שחטוף לשעבר ייכנס? בהחלט יכול לקרות. הכל שאלה של טיימינג".
× × ×
"אני גאה בבחירה שלנו לקחת את שגיא לפרסומת", מכריזה תרי ישכיל, סמנכ"לית שיווק במזרחי טפחות. "את יודעת מה הוא אמר לי מיד אחרי שהודיע שישתתף?"
מה?
"שגיא אמר לנו שלא ניבהל אם יתייחסו לקמפיין הזה בציניות. לו ולנו היה ברור שייחסו לנו ציניות. היה ברור לאן אנחנו נכנסים".
בואי נחזור אחורה. איך הכל התחיל?
"בנק ישראל ביקש מהבנקים לתת הטבות לציבור, ואנחנו קיבלנו החלטה לפתוח חיסכון לילדים שנולדו מ-7 באוקטובר עד סוף דצמבר. כל משפחה מקבלת מאיתנו אלף שקל שמופקדים בחיסכון. זו פרסומת שמספרת על ההטבה".
צריך לא מעט תעוזה כדי לקחת שורד שבי לקמפיין מסחרי.
"שגיא דקל חן סימן את כל מה שרצינו להגיד בקמפיין הזה. כשאנשי הקריאייטיב ב'ראובני פרידן' הגיעו אלינו והציעו את שגיא, הסתכלתי על האנשים בחדר הישיבות של חטיבת השיווק. חדר שלם התרגש ואמרתי 'וואו'".
אחרי שמתרגשים, לוקחים נשימה ועושים בקרירות ניהול סיכונים, לא?
"תמיד לאנשי שיווק יש המון דעות, אבל הפעם, היינו תמימי דעים. כן דיברנו על הסיכונים, על כך שעשויה להיות ציניות מול הפרסומת וקיבלנו החלטה ללכת את זה. שימי לב, שזו לא פרסומת שמגייסת לקוחות חדשים וששגיא הוא לא פרזנטור. הוא מציג את עצמו ושר ואז המצלמה עוברת לחן ולדביר (אמסלם את בנדק), הפרזנטורים, שמדברים על המוצר החדש".
שגיא נרתם מיד?
"כן. הבטחנו שלא ייעשה שום דבר שהוא לא מרגיש בנוח איתו. הוא, מצידו, ביקש שחלק מהשכר ייתרם לעמותה של יתומי 7 באוקטובר. אמרנו לו שאנחנו לא נוגעים לו בשכר. את הסכום שביקש להעביר לעמותה, הכפלנו ונתנו להם בשמו".
איך קיבוצניק, חטוף לשעבר, יודע כמה לבקש?
"שאלנו כמה הוא רוצה, ומה שהוא ביקש, הוא קיבל. אני מניחה שבירר כמה מקבלים. לא היינו מנצלים את חוסר הידיעה שלו. לא היינו נותנים לו סכום שהוא נמוך ולא רלוונטי. הוא לא קופח. אני חושבת ששגיא השתתף כי התחבר למוצר, ולא רק כי זו הזדמנות כלכלית בשבילו. וזה ממש בסדר שזה גם וגם".
ואז הפרסומת עולה ואתם חוטפים ריקושטים.
"קיבלנו דוח אפקטיביות פרסום וסנטימנט רשתי כשהקמפיין ירד, וראינו שמלמעלה מ-80 אחוז מהציבור, החזיקו בסנטימנט חיובי. הביקורת הגיעה מהטוויטר וממדורי דעות".
זיו קורן, מנכ"ל 'ראובני פרידן', מיוצרי הפרסומת, מוסיף: "השם של שגיא דקל חן עלה אצלנו באופן אינטואיטיבי. אפרופו ברייק, פרסומות אמורות להביא ברייק של הקלה. שגיא דקל חן המתוק הזה, חזר הביתה למילי, אשתו המופלאה וילדה שאת הלידה שלה הוא פיספס, וזה הרגע הכי משמח בעולם. כשאנחנו מציגים רעיון לפרסומת ללקוח שלנו, אנחנו תמיד מביאים כמה חלופות. הפעם, היה קשה לחשוב על רעיון אחר".
לא עלתה שאלה אם ראוי או לא ראוי, לקחת חטוף לשעבר לפרסם בנק?
"מה יותר ראוי, שפליטי ריאליטי יופיעו בפרסומות או הגיבורים האמיתיים של המציאות שלנו? מי יותר מעורר השראה, מי יותר מרגש, מי יותר חלק מהסיפור הישראלי? ובכלל, מי אנחנו שנחליט מה מותר להם לעשות ומה אסור להם לעשות?"
לא חששת מהסנטימנט הציבורי?
"אני לא מפחד מציניות, אני מפחד מאדישות, מדברים שלא נוגעים, מהמציאות שבה השבים זקוקים לגיוס המונים. מי שרוצה, שיצקצק על עשיית הטוב".
× × ×
אם נדמה לנו שמראש דרכם של החטופים שחזרו ורוצים להיכנס לתעשייה סלולה, ששטיח אדום נפרש לפניהם, כי בכל זאת, הם נישאים על גלי האהדה הקולקטיבית, באה ליאת לוסקי, מנכ"לית שותפה בסוכנות רוברטו ולוסקי, שבה מייה שם חתומה, ומספרת שהמציאות מורכבת יותר. "אחרי כמעט שנה לחזרתה של מייה שם, הסוכנת שלי, דריה, אומרת 'בואי ניקח את מייה'. המלחמה כבר הייתה מצב מתמשך, החטופים שחזרו כבר יותר התאקלמו, והסכמתי שנעשה איתה פגישה".
איך היה במפגש הראשוני איתה?
"כבר כשהיא חזרה, אחרי 55 ימים בעזה, ראינו את אנג'לינה ג'ולי הישראלית. אי-אפשר לפספס את הבייגלה מעל הראש. זה לא רק שהיא בחורה יפהפייה, היא גם סופר-כריזמטית, חכמה ועמוקה עם סיפור חיים עוד מלפני 7 באוקטובר. ראינו שיש לה המון עוקבים, ושהיא ויראלית ברשתות. אגב, כשהיא נסעה לנובה, חיכה לה מייל שהיא קראה רק אחרי שחזרה, שבו הודיעו לה שהתקבלה ל'הישרדות'".
אורי צרור, בעל סוכנות יחסי ציבור: "היו מקרים שסירבתי לקחת פרויקטים כשנחשפתי להתנהגויות לא ראויות. אנחנו לא יכולים לשפוט אותם, הם עברו דברים איומים, אבל בסוף יש עניין של התנהגות ובחירה של אנשי מקצוע עם מי לעבוד כדי לא לפגוע בעצמך"
עד כאן, זה נשמע טוב. איפה העלילה מסתבכת?
"אני שואלת אותה מה היא רוצה? היא עונה שהיא רוצה להיות שחקנית, להנחות, להיות פרזנטורית. כל הקופה. כשהתחלתי לדבר עם משרדי פרסום ועם חברות מסחריות, גיליתי שהם מפחדים לגעת בזה".
למה?
"הם חששו שזה יתפרש כמהלך עסקי ציני, שיגידו שהם מנצלים את החטופים. חוץ מזה, כשחברה לוקחת שורד שבי כפרזנטור, אתה מביא למוצר שלך את 7 באוקטובר".
ואיך היו השיחות עם גופי שידור, יוצרים, במאים?
"היא מקבלת הצעות ומתקדמת. לא מזמן היא התקבלה לתפקיד ראשי בסדרת רשת של ערוץ 13. ובכל זאת, אני קצת לא מבינה איך התעשייה לא מתגייסת לשיקום של מי שרוצה להיכנס לעולם הזה".
אם לא טלוויזיה, יש את הבמה. היא שיחקה בחנוכה במחזמר לילדים.
"שלחתי אותה לקורס משחק למתחילים אצל גלית רוזנשטיין (מלהקת ומורה למשחק). גלית הרימה לי טלפון ואמרה לי 'מה זה הדבר הזה?!' היא התאהבה במייה. את קורס ההמשך היא כבר נתנה לה במתנה. המפיק דורון מור שמע שמייה חתמה אצלי ושהיא משחקת טוב, וביקש שתשתלב בהצגת חנוכה שהוא מעלה, 'סימבה מלך הסוואנה'. הוא עיבה את התפקיד של מלכת הסוואנה בשבילה".
איך הקהל הגיב?
"עד שהיא עלתה, היה רחש בקהל של 'מתי מייה עולה'. כשהיא עלתה, אני לא היחידה שבכתה בקהל. בסוף כל הצגה, גדוד הורים וילדים הגיע להצטלם איתה. מייה אמרה לי, 'את לא מבינה איך זה עוזר לי לטפל בעצמי, זה מבריא אותי'. הדבר הבא היה כשהפגשנו את מייה עם דני איי. הוא התרשם ממנה והיא שיחקה ב'תדר הפחד', סרט שעשה (עם יואב גרוס) על מבצע הביפרים. באתי לבקר על הסט ודני יצא אליי ואמר לי בהתרגשות, 'הייתי בטוח שאני הולך לבזבז את כל היום לעבוד עם מייה על הסצנות שלה, אבל היא פשוט שחקנית מעולה'. נשמתי לרווחה".
לא כולם פירגנו לזה שמייה חותרת לקריירת משחק.
"יוצאת 'האח הגדול', שני גולדשטיין, אמרה בפודקאסט שמייה קיבלה תפקיד במקום בוגר בית ספר למשחק. יש צקצוקים מצד שחקניות ומשפיעניות על זה שמייה שיחקה. ספגנו הרבה אנטגוניזם. אני רוצה להגיד להן, שהשפע אין-סופי. זה לא בא על חשבון אף אחד אחר".
היא שורדת השבי היחידה שחתומה אצלך.
"קצת אחרי שראשוני החטופים התחילו לחזור, אחים וחברים שלהם הגיעו לסוכנות לפגישות. הם בדקו היתכנות בשביל החטופים ששבו, אלו שנמשכו לעולם הזה. רוברטו ואני שאלנו אותם אם ירצו להיות טאלנטים מהסוג שאנחנו מטפחים: שחקן, דוגמן, יוצר תוכן, משפיען, דיברנו איתם על המורכבות והקשיים".
שהם?
"בשלב ראשון, הם צריכים להשקיע בשיקום. האם הם במצב להתחייב לפרויקטים? גם אמרנו להם שהחברה הישראלית במעבר תודעתי בין חטופים לטאלנטים, ולא בטוח שתפרגן. טוקבקיסטים עם יד קלה על המקלדת שיגידו איך החטוף ממנף את מה שקרה לו. אנשים חושבים בתבניות. ודבר נוסף, להבדיל אלף אלפי הבדלות, יש קווים מקבילים בינם לבין יוצאי ריאליטי, ושם היה ויכוח גדול מול בוגרי בית ספר למשחק, מי נכון שייקח תפקידים. בהתחלה בחרנו לא להחתים שורדי שבי, גם כאלה שראינו את האיכויות שלהם. ועכשיו, אני מבינה במה זה כרוך. זה להיות גם ביזנס וומן, אבל גם מטפלת. מייה עדיין לא מסחרית וזה בכלל לא מעניין אותי הקטע הכספי-מסחרי. בחרתי לקחת אותה יד ביד ולתת לה את כל מה שיש לי בארגז הכלים".
× × ×
מנכ"ל סוכנות ADD, ירון ליכטנשטיין, שהחתים את האחים איתי ומיה רגב, לא זקוק לחסדי גורמים מסחריים ומפיקים. הסוכנות שמשמשת גם כחברת הפקה, לקחה את איתי לשחק בסדרת הנוער 'יונייטד היי' ולהשתתף בעונה החדשה (שטרם עלתה) של הריאליטי האהוב 'גולסטאר'. "רק עכשיו, שנתיים אחרי שחזר, איתי קיבל את הקמפיין הראשון שלו ל'מאניה ג'ינס'", מספר ליכטנשטיין.
איך הכל התחיל?
"פניתי להורים של איתי ומיה כמה ימים אחרי שהם חזרו. ראיתי פוטנציאל ונשאר לברר אם הם מעוניינים".
פוטנציאל למה?
"להפוך את הסיפור האישי שלהם לסרט דוקומנטרי, לספר ולהרצאה. הצמדתי להם כותב והם מסתובבים עם ההרצאה בחו"ל. אנחנו גם עובדים על התסריט, מיה עובדת על ספר ואיתי שחקן ודוגמן. ב'גולסטאר', איתי היה מדהים, החבר'ה והוא צחקו על החוויות שלו מהשבי".
הם מיד אמרו כן על התקדמות בתעשייה?
"מיה אמרה לי שייקח להם זמן. רק אחרי שנה, הם אמרו שהם מוכנים, והתחלנו לעבוד. אגב, אני לא אקח להם בחיים עמלה, לא משנה כמה הם ירוויחו".
זה מעבר חד. רגע אחד אתה בשבי, אוכל רבע פיתה. שנה אחרי, אתה בהשקות עם כוס יין ביד.
"כשנכנסת לשבי חמאס, אף אחד לא ידע מי אתה, וכשיצאת כל המדינה מכירה. זה יכול לבלבל ולהטריף. אני כל הזמן אומר להם 'רגליים על הקרקע', להיות צנועים, לחבק את כולם. הם מדהימים ולא באמת צריכים שאני אגיד להם את זה".
ההחלטה לא לקחת משורדי השבי תשלום היא קו מוסרי משותף לאנשי מקצוע מובילים נוספים. כך למשל אורי צרור, בעלים של משרד יחסי ציבור גדול, שטיפל בשורדי שבי שהתארסו ולקחו ליווי יח"צ לטיפול באירוע האירוסין, כמו שעושים טאלנטים מן המניין: "באופן אישי כשלקחתי עבודות עם חטופים זה רק ממקום טהור וממניע של עזרה לזולת", מספר צרור.
למה בעצם הם צריכים יחצן בשביל הצעת נישואים?
"רוצים לשלוט בנרטיב. חלקם בעלי ניסיון עם תקשורת, וכבר חוו מאז השחרור הדלפה של מידע, תמונות, תכנים לגבי החיים הפרטיים שלהם שלא רצו שייצאו החוצה - וחשובה להם השליטה בסיפור, ולקחת איש מקצוע זה חלק מזה".
תרי ישכיל, סמנכ"לית שיווק במזרחי טפחות: "הבטחנו לשגיא שלא ייעשה שום דבר שהוא לא מרגיש בנוח איתו. הוא ביקש שחלק מהשכר ייתרם לעמותה של יתומי 7 באוקטובר. אמרנו לו שלא נוגעים לו בשכר. את הסכום שביקש להעביר לעמותה, הכפלנו ונתנו להם בשמו"
מתי אומרים לא לעבודה עם שורדי שבי?
"היו מקרים שסירבתי לקחת פרויקטים כשנחשפתי להתנהגויות לא ראויות. אנחנו לא יכולים לשפוט אותם, הם עברו דברים איומים, אבל בסוף יש עניין של התנהגות ובחירה של אנשי מקצוע עם מי לעבוד כדי לא לפגוע בעצמך. סירבתי לטפל בשורד שבי כשהבנתי שאין לי פרטנר, העצות שלי לא מיושמות, ושיש התנהגויות שלא ארצה להיות מזוהה איתן".
ויש מי שמבין את הקושי של הקהל לאחוז בגם וגם. סוכן טאלנטים בכיר מספר: "החתמתי שורד שבי שאני מייצג כרגע בתחום ההרצאות. פנינו מועדות לקריירת משחק. זה מה שהוא רוצה ואני אמרתי לו שזה יהיה חייב לעבור דרך לימודי משחק. אם הוא רוצה שייקחו אותו ברצינות, הוא צריך לעשות את זה כמו שצריך, שלוש שנים של לימודי משחק".
אתה באסכולה הישנה. למה לא לקצר את הדרך עם הטייטל שלו כשורד שבי?
"אם הוא היה הולך עכשיו לאודישנים, היו לוקחים אותו כי הוא דיבור. כשמדובר בשורד שבי, אני לא רואה עוד דרך חוץ מהאסכולה הישנה. אחרת זה גימיק. אני רוצה שבעוד כמה שנים, הוא יזכה בפרס אופיר. השם שלו יהיה מזוהה עם תפקיד ולא עם הטייטל 'חטוף'".
אגב, הגיעו אליך עוד שורדי שבי?
"כן. יש עוד שרוצים להיכנס לעולם הזה. אחד רוצה לשחק, השני לשיר, השלישי, להגיש חדשות. הרגשתי שזו הדרך שלי להתנדב, לייעץ להם מקצועית".
האם הבחירה המקצועית הזאת מועילה לשיקום הטראומה, כמו שאמרה מייה שם ללוסקי, או שהיא יכולה לפגוע בו? "לכל אדם שחווה טראומה חשוב שתהיה אפשרות מלאה לבחור איך הוא רוצה לחיות את חייו אחרי", מסבירה ד״ר סיון שרגאי, פסיכולוגית קלינית וחינוכית, מדריכה ויוצרת תוכן, "חלק משמעותי מתהליך השיקום הוא חזרה לבחירה ולשליטה. חזרה לנראות, להשפעה ומשמעות. יש מי שעבורם עמידה מול מצלמה, במה וקהל היא הצהרה של חיים".
את מרגישה שהיכולת לבחור מועילה לשיקום, לא מקופלת שם גם סכנה?
"זה יותר מורכב מזה. טראומה קשה, במיוחד כזו שמערבת איום קיומי, חוסר שליטה ממושך, היא חוויה הממשיכה לעבוד בתוך הגוף והנפש הרבה אחרי שהאירוע הסתיים. הנפש עדיין לומדת מחדש ביטחון. הזהות עוד מתארגנת והגבולות עוד נבנים. ולכן כשאדם נכנס במהירות לעולם שמבוסס על חשיפה, ציפיות, תדמית ציבורית וביקורת, החוויה יכולה להיות מחזקת, אבל במקביל גם מציפה. לכן זו לא שאלה של נכון או לא נכון. השאלה המשמעותית היא האם קיימת סביבה תומכת ויציבה שמאפשרת עיבוד רגשי ומרחב בטוח לצד האור והבמה".
שורד השבי עומר ונקרט מדגמן בימים אלה לחברת האופנה 'סעמק' קולקציה שיצר ביחד עם גרזי, היוצר של הליין שהוא גם חבר. החברה שקיימת כבר יותר משלוש שנים, מתחילה למכור באתר 'טרמינל איקס'. "כבר בשבועות הראשונים לחזרתי, ראיתי שאנשים מקשיבים ואכפת להם ממה שאני אומר, כמי שחזר מהשבי. בהתחלה השתמשתי בזה בשביל המאבק להחזרת שאר החטופים. אחר כך הבנתי את הכוח של זה. מבחינתי, המצלמה זו פלטפורמה לבטא את עצמי ולהגיע לכמה שיותר אנשים. אני מרגיש מול מצלמה מאוד בנוח. כילד, היה לי חלום להיות שחקן והגיעה אליי עכשיו הצעה שעוד נראה מה יקרה איתה, אבל אני לא פוסל. אני גם רוצה לעשות ריאליטי, זו חוויה מגניבה. אחרי מה שעברנו, אם יש הזדמנות לקבל, לעשות טוב לעצמי, אז למה לא? אם ארצה ללכת ל'מרוץ למיליון', אעשה את זה בלי להתנצל".
