לא פחות משלושה נרצחים נוספו אתמול לכמות הבלתי-נתפסת של קורבנות בחברה הערבית מאז תחילת השנה, והעמידו את מספרם על 50 – זינוק עצום לעומת 31 בתקופה המקבילה אשתקד.
אתמול בבוקר, באום אל-פחם, היו אלה אחמד מחאג'נה (46), ובנו עבד אלקאדר (22), שהיו בדרכם לעבודה בתחום החשמל. הם הספיקו לנסוע בקושי כמה עשרות מטרים מביתם, לפני שהרוצחים חסמו את דרכם וריססו את מכוניתם בעשרות כדורים.
"מדובר באב ובנו עם מוסר גבוה ויחסים טובים עם כולם", סיפרו אתמול בכאב בני משפחתם.
"הם יצאו להתפרנס וחמושים המתינו להם וירו לעברם יותר מ-30 כדורים. האב עבד בתחום הנדסת חשמל, והבן למד סיעוד וחיכה לחגוג עם משפחתו בסיום לימודיו בעוד כמה חודשים".
מכונית שרופה שלפי החשד שימשה את הרוצחים נמצאה סמוך לזירת הרצח הכפול. במשטרה אמרו שהרקע ככל הנראה פלילי, ולא נעצרו חשודים.
בצהריים, כמה שעות מאוחר יותר, התרחש רצח נוסף, הפעם בעיר טמרה שבצפון. הקורבן: ג'מיל דיאב, בשנות החמישים לחייו. על פי הדיווח מישהו התקשר למשפחתו ואמר שיש אנשים שרוצים לפוצץ את ביתם. דיאב מיהר הביתה לראות מה קורה, וכשהגיע נורה למוות. המניע לרצח, על פי החשד, הוא נקמת דם על רצח וופאא עואד (55), סבתא ל-18, שנורתה למוות ביום חמישי האחרון, בעת שתלתה כביסה בחדר פנימי בביתה בטמרה. בעלה, עאמר, סיפר אז: "מצאתי את אשתי מתה, המראה היה כואב ומפחיד". חקירת המשטרה העלתה שהמתנקש פתח באש לעבר מכונית של המשפחה, ולאחר מכן לעבר כניסת הבית. כמה מהקליעים חדרו פנימה ואחד מהם פגע בפלג גופה העליון של וופאא.
אתמול המשיך הבעל, עאמר, לכאוב את רצח אשתו. "אני לא מאמין שהיא עזבה אותנו", אמר. "עברו ימים מאז שהיא נרצחה, ואני לא מסוגל לעכל שאמשיך את חיי בלעדיה. אני לא יכול להיכנס לבית בלי אשתי, שתמיד הייתה איתי ועזרה לי בעבודה. אני מלא כאב ועצב. כל הזמן אני בבית וקורא לה, כאילו שהיא בבית. אני מבטיח שאטפל בבנות, בבנים ובנכדים כפי שהיא טיפלה בהם, ואקנה להם מתנות כפי שהתרגלה לפנק אותם".
השתוללות הפשיעה בחברה הערבית, והיעדר המלחמה המשטרתית בה, מורגשים מאוד גם לנוכח העובדה העגומה שרק ארבעה מבין 50 מקרי הרצח השנה פוענחו. ביום ראשון התייחס שר המורשת עמיחי אליהו – חבר מפלגת עוצמה יהודית שבראשה עומד השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – לאלימות בחברה הערבית. "אנחנו מאוד מצליחים במאבק באלימות", טען בריאיון לאולפן ynet, והוסיף: "שואלים הרבה איפה המשילות, ואני רוצה להחזיר את הכדור למי שבאמת אחראים לכך - ההנהגה של החברה הערבית. יותר ממאה שנה היא מתעלמת מהאלימות התרבותית שיש בחברה הערבית. אצלנו אם מישהו יירה בחתונה כל החוגגים יקפצו עליו, אבל בחברה הזו, למרבה הצער - בטח בישראל - אנחנו רואים אנרכיה, זלזול בשלטון החוק, חבר'ה שכבר שנים מתעסקים בנשק בלתי-חוקי".
אבל משפחות הנרצחים לא רואות משילות ולא הצלחה. בנצרת נרצח לפני שלושה ימים הצעיר עבד משארקה (18). משארקה היה עם שלושה ילדים במכונית ורצה לקנות להם דברים לרגל חודש הרמדאן, כשהרוצחים ירו לעבר המכונית והרגו אותו. הילדים לא נפגעו פיזית, אך מצבם הנפשי קשה מאוד. "עבד נרצח בדם קר. אדם פשוט וישר, שהיה ביחסים טובים עם כולם. כולנו המומים מהמקרה הזה שלקח את חייו של עבד. הוא לא עשה שום טעות, ואיננו יודעים מהם המניעים שהובילו לרציחתו", סיפר קרוב משפחתו שריף עודה. "אנחנו המומים. לא יכולים להאמין שעבד נרצח. אם זה קרה לו, זה מראה שהפשיעה תגיע לכל בית מבתינו".
גם משפחת אבו ריש מירכא עדיין בהלם אחרי רצח בנם, השייח' נג'יב אבו ריש (43), שרוצח רכוב על אופניים שהגיע לביתו ביום חמישי, ירה לעברו ארבעה כדורים מטווח אפס. "בני היה אדם ישר ומכובד. הוא היה הבן היחיד מבין תשע בנות, נשוי ואב לשלושה בנים ובת אחת. הם רצחו אותו בדם קר, שלא בצדק וללא כל סיבה", אמר בכאב אביו, שייח' חמד אבו ריש. "עמוד התווך של הבית נרצח. מכאן אני אומר: מספיק עם הרציחות, אנחנו מאבדים את הדבר היקר לנו ביותר".
