בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי איסור גורף של המדינה על עבודת נשים בענף הבניין אינו מידתי, בלתי סביר באופן קיצוני ויש לשנותו. השופטת ענת זינגר קיבלה עתירה שהוגשה על ידי חברת א.ת אבייב, שהיא תאגיד מורשה להעסקת כח אדם זר בענף הבניין, כנגד רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הבינוי והשיכון שדחו בקשה לגיוס נשים מחו"ל לעבודות בניין כמו ברזלנות, טפסנות, טייחות ורצפות.
בפסק הדין נקבע כי "העתירה מתקבלת במובן זה שסוגיית העסקת נשים כעובדות זרות בענף הבניין – מוחזרת לפתחם של רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הבינוי והשיכון. זאת, על מנת שיקיימו הליך סדור בשאלה באילו תנאים יהא ניתן לאפשר הבאת עובדות בניין, בהתחשב בסכנות הייחודיות להן בענף האמור. במהלך הליך זה, תישמע גם עמדת תאגידי כוח האדם בענף זה וכן עמדת הקבלנים עצמם. על יסוד המסקנות - ייקבעו תנאים שיאפשרו הבאת עובדות שתחפוצנה בכך".
העותרת יוצגה על ידי עו"ד יאיר דוד, עו"ד אפרת גרינברג-יוסף ועו"ד נעמה אריעם ענתבי. עו"ד דוד מסר בתגובה: "הסירוב לגייס עובדות זרות לענף הבנייה הוא שריד מיושן של אפליה שאין לה מקום בשנת 2026. אתרי הבנייה זקוקים לידיים עובדות, לא לתפיסות עולם ארכאיות. אם נשים יכולות לבנות מדינות אחרות בעולם, ולבצע משימות בענפים אחרים כמו סיעוד וחקלאות, אין שום סיבה מקצועית או משפטית למנוע מהן לבנות גם את ישראל".
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה: "כמובן שנכבד את פסיקת בית המשפט ונפעל לקידום עבודה מקצועית עם כלל הגורמים הרלוונטיים, במטרה לבחון תנאים שיבטיחו מצד אחד את זכויותיהן וביטחונן של העובדות ומצד שני מענה לצורכי הענף. נדגיש כי במסגרת הדיון הציג המשרד את עמדתו המקצועית, לפיה יש לעודד שילוב נשים בענף הבנייה, כפי שנעשה עד כה באמצעות הכשרות שונות וגיוס מקומי. עם זאת, בכל הנוגע להעסקת עובדות זרות, עמדת המשרד היא כי הענף טרם ערוך במלואו להעסקתן, נוכח הצורך בהתאמות ובהבטחת מעטפת פיקוח, הגנה ותנאי העסקה מתאימים. נוסיף כי בשלב זה לא זוהה ביקוש מהותי מצד הקבלנים עצמם להעסקת נשים כעובדות זרות, והפנייה בנושא הגיעה מתאגיד כוח אדם ולא מהחברות המבצעות בשטח".
