דוח מיוחד של מבקר המדינה שהתפרסם אתמול בוחן את היערכות ומוכנות משק החשמל למלחמת חרבות ברזל, ואת תפקודו במהלך הלחימה. מהביקורת עולה כי אף שבוצעו פעולות היערכות בשנים שקדמו למלחמה, עם פרוץ הקרבות באוקטובר 2023 נחשפו פערים מהותיים במוכנות לאיומים על תשתיות חשמל חיוניות — איומים שהתממשו בירי מתמשך ממספר גזרות ואיימו על אספקת החשמל בחלקים נרחבים של המדינה.
בנוסף, קורא המבקר לבחון מחדש את ההחלטה לסגירת בזן בסוף 2029. במהלך המלחמה עם איראן פגע טיל בבית הזיקוק בחיפה, הרג שלושה מעובדי בזן וגרם להרס שהשבית את בית הזיקוק. המבקר קובע כי לא נבחנה לעומק השפעת הסגירה על תפקוד תשתיות חיוניות ועל התלות ביבוא. "הפגיעה הקשה במתחם בז"ן במהלך המבצע נגד איראן, שהובילה להשבתת מתקנים ולהרוגים, המחישה את חשיבותו למשק האנרגיה ואת פגיעותו".
בקבוצת בזן מיהרו לתמוך בקביעת המבקר: "הדו"ח הוא לא פחות מ'פצצה' אסטרטגית המונחת לפתחה של הממשלה. המבקר מאשר את מה שבזן מתריעה עליו מזה שנים: החלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק התקבלה על בסיס הנחות יסוד שגויות ומנותקות, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים הקריטיים של ישראל בשעת חירום".
"אין הצדקה"
הביקורות מהצד השני הגיעו תוך זמן קצר: ארגוני סביבה וגם פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה ויו"ר ועדת ההיגוי לפיתוח מפרץ חיפה, תקפו את המבקר וקבעו כי אין שום הצדקה לדחיית פינוי בתי הזיקוק. בתגובה לסערה, הוציא המבקר, הודעה שבה חזר בו מחלק מדבריו בדוח: "המלחמה חידדה שני דברים — מצד אחד את הקריטיות למשק האנרגיה בהעדר מקורות אנרגיה חלופיים. מצד שני הסכנה במיקומו הנוכחי של בז"ן, שעליה מבקר המדינה התריע בכמה דוחות עוד לפני המלחמה".
פער מרכזי נוסף עליו מצביע המבקר נוגע למשק הסולר. בהחלטת ממשלה מ-2018 נקבע כי האחריות לרכש, אחסון והקצאת סולר לחירום, תועבר מחברת החשמל לחברת נגה. בפועל, עד דצמבר 2024 ההעברה לא הושלמה, בין היתר בשל אי-השלמת מהלכים פיננסיים להגדלת ההון העצמי של נגה. כך נותרה האחריות בידי חברת החשמל, אף שחלקה בייצור החשמל ירד לכמחצית. המבקר מצביע גם על ליקויים בחיבור תחנות כוח להולכת סולר, על פערים בתחום הפחם ועל תרגול-חסר של חלק מהגופים למצבי חירום.
עם פרוץ המלחמה פעלו כלל הגורמים אד-הוק למציאת פתרונות מהירים ולצמצום פערים שהתגלו בזמן אמת. המבקר מדגיש במיוחד את מסירות עובדי חברת החשמל שפעלו תחת אש לתיקון תקלות והשבת אספקת החשמל. ארבעה עובדים נהרגו במהלך המלחמה ואחרים נפצעו.
בתחום מלאי הדלקים, המבקר מצא כי לא התקבלו החלטות מחייבות בנוגע לרמת המלאים הנדרשת לשעת חירום, בשל אי-הסכמות בין שרי האנרגיה, הביטחון והאוצר. גם סוגיית מלאי הנפט הגולמי ואופן הובלת הדלקים בשעת חירום העלתה פערים. נבחרו 407 תחנות תדלוק שימשיכו לפעול בעת חירום, אך נמצאו ליקויים בהיערכותן.
"הוכחנו חוסן"
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה לדוח כי "משק החשמל הוכיח את חוסנו במהלך המלחמה. למרות פגיעה בתשתיות והשבתת אסדות גז טבעי, סיפק המשק את כל שירותי האנרגיה כבשגרה, ללא חריגה מרמות השירות שהוגדרו. עם פרוץ המלחמה, פעל המשרד בגישה מרחיבה והוציא לפועל את תוכנית 'זמן יקר' בהיקף של כמיליארד שקל. במסגרת זו הואצו תהליכי מיגון, רכש חלקי חילוף וציוד מכני, והגדלת מלאי הסולר האסטרטגי ב-30%".
