"ישראל תמיד צריכה להיות מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה, לבדה, מול כל איום", כך אמר אתמול שר הביטחון ישראל כ"ץ בוועידת ההייטק הביטחוני של קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמיים במקצועות הטכנולוגיים בישראל. "במערכת הביטחון החלטנו על תוכנית, אקרא לה כרגע בשם ראשוני, 'מגן ישראל'. תוכנית של תוספת של 350 מיליארד שקלים בעשור הקרוב לתקציב הביטחון. התוכנית הזאת מבוססת על אמונה גדולה בכוחה הכלכלי של מדינת ישראל. אין ביטחון בלי כלכלה, אין כלכלה בלי ביטחון", אמר השר כ"ץ.
גם יו"ר ארגון עובדי התעשייה האווירית, יאיר כץ, התייחס בשיחה עם אלכסנדרה לוקש לחשיבות העצומה של עצמאות ביטחונית עבור מדינת ישראל. "במהלך המלחמה היינו תלויים באמריקנים, היינו כמו בובה על חוט שלהם. ברצותם קיבלנו חימושים, וברצותם - לא. היו לא מעט פעמים שמחסני הנשק שלנו היו מרוקנים", אמר.
גם יו"ר לשכת המהנדסים, האדריכלים והאקדמיים במקצועות הטכנולוגיים בישראל, גיא שעשע, הדגיש את חשיבות הנושא: "בשנה האחרונה ראינו ביתר שאת עד כמה התעשיות הביטחוניות הן חלק בלתי נפרד מהמערכה הרב-זירתית שבה מצויה מדינת ישראל. תעשיות אלו, הן קו המגן הראשון שלנו, והן מנוע צמיחה, גם כלכלי, ששומר על היתרון הטכנולוגי של מדינת ישראל מול כל איום. "היכולת של מדינת ישראל לפתח ולייצר בהיקפים גדולים מערכות לחימה מתקדמות היא לא מותרות. היא תנאי בסיסי לביטחון הלאומי שלנו".
יאיר כץ הדגיש בדבריו כי המפתח לעצמאות ביטחונית טמון ביכולת לגייס את המהנדסים הטובים ביותר, אלו שמתלבטים בין הייטק אזרחי לתעשייה הביטחונית. "האתגר שלנו הוא להביא את המהנדס מאנבידיה או ממיקרוסופט כדי שיפתח מחר את חץ 5 או את מערכת החלל הבאה". הוא תקף את משרד האוצר ואת הממונה על השכר, בטענה שהם מהווים חסם מרכזי: "התעשייה הביטחונית היא גוף עסקי לכל דבר שמתחרה מול בואינג ולוקהיד מרטין. אם ממונה השכר לא יבין שאנחנו לא רשות מקומית או חברה ממשלתית קלאסית, לא נצליח לנהל את ההון האנושי שלנו".
גם לדברי שעשע, "כדי לשמור ולשמר על היתרון הזה חייבים להבטיח תנאי העסקה תחרותיים, להרחיב תוכניות הכשרה, להשקיע בלימודי הנדסה - בעיקר בדור הצעיר - ולא פחות חשוב, לוודא שמי שמגן על המדינה באמצעות טכנולוגיה, יוכל לבנות בה גם עתיד. זה לא רק מקצוע – זו שליחות".
גם הפאנל "מהסיוע של ארה"ב לעצמאות כלכלית", בהנחיית שרון כידון, שגם הנחתה את הוועידה כולה, התייחס בדיוק לאותה סוגיה. מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף (במיל') איתן בן אליהו, התייחס לסיוע האמריקני, והדגיש על מה לדעתו אסור להתפשר: "כן צריך לשמור על הסיוע האמריקני בפריטים הגדולים. כמו למשל מטוסים, שארה"ב גם מייצרת. במקביל, חשוב שנשמור על ייצור הטנקים והאוניות, בין אם אצלנו או דרך מדינות אירופה". בפאנל השתתפו גם תא"ל (במיל') ראם עמינח, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל, אלינור יעקובסון, מנהלת קלאסטר דיפנס וסייבר במינהלת הצמיחה, ושירה עמיאל בן אבא, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
פאנל נוסף, בהנחיית גל גנות, הוקדש לאיום האיראני. פרופ' דוד מנשרי, מייסד מרכז אליאנס ללימודי איראן באוניברסיטת תל-אביב, התייחס למגעים בין וושינגטון לטהרן: "מצד אחד, שני הצדדים מקללים אחד את השני בשפה הכי גרועה שיש והנשיא האמריקני מביא איתו ארמדה שהוא מנפנף בה כל הזמן. הם מציגים דעות סופיות מוחלטות, לא ניתנות לפשרה ואז נכנסים לפגישות, סיבוב ראשון, סיבוב שני, יוצאים ומספרים איזו פגישה טובה הייתה. מה אני לומד מזה? אני חושב שבלשונם של הגששים - עובדים עלינו". בפאנל לקחו חלק עוד סא"ל (במיל') עופר מלכה, לשעבר מנכ"ל משרד התחבורה, פרופ' עוזי רבי ממרכז דיין באוניברסיטת ת"א והלית בראל, מנהלת לשעבר במטה לביטחון לאומי וחברה מייסדת בפורום דבורה.
בפאנל שעסק בצורך לשמור על שגרה תחת מלחמה מתמשכת התייחס אלוף פיקוד העורף לשעבר איל איזנברג למתיחות הבלתי נגמרת: "יש צורך בהשקעה מתמדת בעורף, בנייה רציפה של יכולות, בדומה לפיתוח יכולות התקפיות. איזנברג הסביר כי "חוסן" עוסק ביכולת להתמודד עם מצב חירום, להסתגל ולחזור במהירות לשגרה. בפאנל, שהנחה רון קריסי, השתתפו גם ראש העיר רמת-גן, כרמל שאמה הכהן ותא"ל (במיל') איציק בר, ראש רשות חירום לאומית.
