דוד ד'אור צריך לצבוט את עצמו מדי פעם כדי להאמין שהוא כבר בן 60, ושעברו לא פחות מ-35 שנה מאז שהחל את הקריירה שלו. "מטורף שעברו כל כך הרבה שנים", הוא אומר. "זה תופס אותי לא מוכן. אני מרגיש שיש לי עוד מלא דברים לעשות".
ב-25 במאי יקיים ד'אור קונצרט חגיגי בהיכל התרבות בתל-אביב עם תזמורת האופרה הקאמרית בניצוחו של גיא פדר, ובו יארח את מירי מסיקה ואת שלומי שבת. יבוצעו כל הלהיטים שלו, בהם "קול מהשמיים", שהיה השיר הראשון שהוציא. "זה השיר הראשון ששרתי בטלוויזיה, וזאת הייתה בחירה נכונה", אומר ד'אור. "פעם אי-אפשר היה לשיר בקול גבוה. היו רגילים לזמרים עם גיטרות, סנדלים וג'ינסים, ואני באתי עם חליפה ושרתי בקול גבוה. לפני 35 זה היה נראה כמו חייזר, אבל זה תפס, כי כנראה הייתה בזה אמת".
להיט נוסף שלו הוא "שמור על העולם", שהופיע באלבומו השני. "מה הייתי עושה בלי השיר הזה?" תוהה הזמר. "זה שיר שחדר לכל מיני עולמות. במלחמה האחרונה אנשים כתבו את המילים שלו על מצבות הילדים שלהם. מצאתי את עצמי בהלוויות ובאזכרות מחבק אנשים שלא הכרתי, ובוכה איתם. ההזדהות והכאב שלי איתם מאוד גדולים. כשהם אומרים לי 'תודה', אני אומר להם, 'מה תודה? אני צריך להגיד לכם תודה שהזמנתם אותי'. באמת, זאת זכות. זה המינימום שאני יכול לעשות".
אתה עדיין מופיע בחו"ל?
"בשנתיים האחרונות היו לי שם שתיים או שלוש הופעות בסך הכל. מאז 7 באוקטובר התקשרו אליי מנהלי פסטיבלים ואמרו לי, 'אנחנו מתנצלים, אבל האמנים לא מוכנים שזמר ישראלי יופיע איתם'. אני תמיד שמח לייצג את המדינה, אבל לפסטיבלים האלה אני לא מגיע כנציג ישראל, אלא כזמר. לפני כמה חודשים הופעתי עם הפילהרמונית של ורשה והשפריצו עליי צבע אדום. זה כל כך עצוב לי".
