"אני לא משתמש ברשתות החברתיות", התוודה הכוכב ההוליוודי סם רוקוול כששאלתי אותו על יחסו לנושא במסיבת עיתונאים, שנערכה בסוף השבוע בפסטיבל ברלין ה-76. "אבל אני חזק בגיפים. ויש לי גם טלפון פצפון. ממש קטן. יש לי גם אפליקציית נפיחות".
ביקורת על הבינה המלאכותית היא אחד הנושאים שבהם עוסק סרטו החדש של רוקוול, "בהצלחה, תיהנו, אל תמותו", שהוצג בברלין ומגיע אלינו עכשיו. רוקוול, בתפקיד הראשי, מגלם אדם מהעתיד החוזר לעבר ומנסה להציל את העולם מהאיום של בינה מלאכותית סוררת. "ה-AI הוא נושא גדול להתמודד איתו", סבור רוקוול. "הוא לא יכול לכתוב בדיחות וגם לא לאלתר. אני לא יודע מה יקרה בעתיד עם ה-AI , אבל זה לא נראה טוב".
רוקוול בן ה-57, שזכה באוסקר שחקן המשנה על הופעתו כשוטר גזען ב"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי", והרשים בהופעת אורח בעונה השלישית של "הלוטוס הלבן", פרץ למעשה בגיל מאוחר. הוא התפרנס בעבר ממלצרות, מכירת בוריטוס ועבודה כבלש פרטי, אבל בסך הכל אין לו תלונות. "אני מרוצה מהקריירה שלי. עשיתי כמה סרטים טובים, כמה סרטים גרועים, כמה סרטים בסדר. הייתי בכמה סרטים נהדרים כמו 'גרין מייל', 'מדריך הטרמפיסט לגלקסיה' ו'ההתנקשות בג'סי ג'יימס על ידי הפחדן רוברט פורד'. היה לי הרבה מזל".
רוקוול מפליא לגלם דמויות מוטרפות, מטורללות ומופרעות. ניכר שהוא נהנה להשתולל גם עם הדמות שלו ב"בהצלחה, תיהנו, אל תמותו". "אני אוהב את הקצה", הוא מודה. כשנשאל אם צריך להיות לא שפוי כדי לשרוד בעולמנו כיום, הוא השיב: "יש אי-שפיות טובה ויש אי-שפיות גרועה. ובסרט שלנו האי-שפיות היא טובה. אגב, המונולוג הפותח של הסרט הפחיד אותי למוות. לגבי האספקטים הפוליטיים של הסרט – ירי בבית ספר זה ירי אחד יותר מדי".
על הסרט חתום גור ורבינסקי, מי שיצר את סאגת הפיראטים "שודדי הקאריביים", בכיכובו של ג'וני דפ. למרות שהוא אחראי לשורת הצלחות, ורבינסקי התקשה להרים את "בהצלחה, תיהנו, אל תמותו", ולקח לו שנים עד שהמפיק רוברט קולצר הרים את הכפפה. "לפרויקט היו הרבה מעריצים, אבל אף אחד לא היה מטורף להרים אותו חוץ ממני", הסביר קולצר.
כשצפיתי ב"בהצלחה, תיהנו, אל תמותו", נזכרתי בעבר הפאנקיסטי של ורבינסקי – בצעירותו היה גיטריסט בלהקת פאנק רוק. כששאלתי אותו מה הוא הביא מהתקופה הזאת לסרט הזה בפרט ולסרטיו בכלל, ורבינסקי השיב: "אני אוהב לנסות דברים שאני לא יודע לעשות. אני חושב שאנחנו נמצאים בעולם לזמן מוגבל ולכן עלינו להקפיד ללמוד כל הזמן. אני תמיד שואף להגיע לנקודה שבה הגלגלים עוד רגע עפים לך, ואז אתה יודע שאתה נמצא במקום טוב".
גם את ההתנהגות של רוקוול ושאר חבריו להרכב (מייקל פניה, זאזי ביטס והיילי לו ריצ'רדסון) במסיבת העיתונאים בברלין, בצילומים לתקשורת על השטיח האדום, אפשר להגדיר כפאנקיסטית. הם פשוט השתוללו והתפרעו והשתטו, ואפילו שמחו לחלוק חוויות מקלקול הקיבה והשלשולים שחטפו בצילומים בדרום אפריקה. וניכר שהרוח השובבה הזאת גם עוברת מהמסך לקהל. "התפקיד הראשי של 'בהצלחה, תיהנו, אל תמותו' הוא לבדר ולשעשע, אבל אם הצופה קולט את המסרים שלו זה נהדר", סיכם רוקוול. "שמנו תרופה בתוך העוגה".
